בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

התיקון

לפני 7 שנים. 23 באוגוסט 2016 בשעה 23:11

זה לא עובר זה לא עובר זה לא עובר
נוהגת על 120
יד אחת לופתת את ההגה כמו קרש הצלה
השניה נועצת ציפורניים במושב שלידי
הפנים שלי כואבות מרוב שאני חושקת שיניים חזק
מתי הוא ייקח אותי בידים שלו וירגיע את הטירוף שמסתובב אצלי כבר יומיים
יעיף את כל החרא שהיה לי

מתי הוא יחבק אותי ויאסוף אותי ויחביא אותי מכל מה שאני ויבריח את כל השדים הרעים ויחזיר את הכל למקום

 

זה לא עובר זה לא עובר זה לא עובר
קשה לראות את הכביש מבעד לדמעות
המוזיקה מתפוצצת לי באזניים
הראש הולם מכאב ברקות
הידיים מתהדקות סביב ההגה עד שפרקי האצבעות מלבינים ממאמץ
מנסה להישאר על 120 כדי להגיע הביתה
זה מרגיש לי בכל הגוף
מתי הוא ימשוך אותי ויצמיד אותי אליו ויניח את הראש שלי על החזה שלו
וקצב הלמות הלב שלו ישקיט את כל הקולות המבלבלים ויאטום את הדלתות שנפתחו לי שמובילות לתהומות איומים ונשארו לי פרוצות לרוח שמשתוללת לי בגוף
מתי הוא יניח את הידים שלו עלי וילטף לי את הגוף עד שאנשום שוב לאט וכל חריצי הקרח שצמחו סביבי יימסו לנהר של מתיקות אפורה והכנפיים שלי יפסיקו להכות באוויר בלי רחמים כי הידיים שלו יהיו שם והנוצות שלי שוב יבריקו
מתי הוא ייקח אותי אליו והחיה המדממת שבי תפסיק להתפרע בתוכי ולשרוט ולפצוע מבפנים

מתי הוא יחבק אותי ויעיף את כל הדברים הרעים לעזאזל את הכל רחוק רחוק
והכל ירגיש רגע בסדר
ואנשום שוב לאט
והכאב יעלם

 

כמו ילדה קטנה שנלחמת בחיית חושך לא קיימת
צריכה חיבוק

 

חיה מדממת מטומטמת ואילמת שכמוך. איך הוא יכול היה לדעת. 
מתי תלמדי לבקש...

גבר גבר עדין​(שולט) - מטלטל
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י