לכמה נגיע? 200? 1000? נצח?
אתה יודע שאני מדממת אחרי.
איך אפשר להתגעגע למשהו שעוד לא קרה איך אפשר לחכות למשהו שלעולם לא יגיע את הרכבת הזו אני איחרתי בעצמי התעכבתי מדי עכשיו תחנת רכבת נטושה ואני שם איך אפשר וכמה לרצות את הדברים שלא נבראו שלא קיימים בשבילי קניתי כרטיס לרכבת הזו שתיקח אותי רחוק למקום עם ים אני מחזיקה חזק את הכרטיס ושמה לב שהתוקף כבר מזמן פג הכרטיס קרוע וגם אני איך אפשר להמשיך כאילו הכל כרגיל לרוץ על פסי רכבת הכל נתלש ממני
אני כל כך רוצה אחרת ויודעת שלא באמת יודעת לעצום עינים בשקט לשמוע את הלב שלי דופק כמו גלגלי רכבת דוהרת הגרון שלי צורב כמו חריקת הבלמים בעצירת חירום נושמת מהר ושטוח כמו קיטור של רכבת שכבר לא נוסעת פה לעצום עינים ולדמיין שהגעתי. למקום. עם. ים. וגם. אתה. שם.
היעדרך. לתמיד. שלך. גם ככה. סליחה.
(תבטיח לי שתמיד נספר אחד לשני? מבטיח דאדי?)