לפני 7 שנים. 11 בפברואר 2017 בשעה 2:12
הידעת
שאפשר לזרוע
במבט
באלם
בחצי משפט
בהברה
בלי משים
באופן השחצני של הטיית הראש
ואני
בפליאה
עוד שומעת את שבריר הרגע
שבו
נזרעת בתוכי
שורשים שהולמים בי
אדמה פוריה שאני
צמאה לקלוט כל טיפה
ממך
עדיין
ויותר.
וכמו עץ
שמתגעגע
לשמש
לגשם
לאביב
לציפור
לקולה
לניחוח
לרוח
לענן
ככה
גם
אני
מתגעגעת.
טל של בוקר אולי מלטף את הבוקר שלך עכשיו. אוקיינוס של מילים לא יוכל לבטא את מה שגועש בי עכשיו. זרמים תת קרקעיים של ערגה. ותשוקה. וגעגוע. רוצה להיות לגופך מה שטל הבוקר על עלה. שתהיה לגופי מה ששורשים לאדמה.
היעדרך.