התיקון

לילה. פורים. בירה. 

מבולבלת עד אימה. 

חלום. עשרות ידיים נשלחות אלי

ידיים גבריות, נשיות, שעירות, חלקות

יפות, מחליאות, עדינות, מכאיבות

ידיים גדולות וקטנות

נשלחות אלי

בפעולה של צריבה ברוורס 

כי את מה שנצרב אי אפשר ממש למחוק

אבל אפשר לטשטש. למהול. 

אני שוב

על סיפה של תהום מוכרת מדי

כבר יודעת את הדרך ואת הריח של האוויר

אבל הפעם משום מה

פחות אכפת לי.

וזה מאוד מבלבל אותי.

ערימה של מכתבים מחכה לי 

טיסה שלא המריא עליה האדם הנכון תיכף נוחתת 

ופחות אכפת לי. 

יש דברים שאסור להגיד לעולם. 

ואפילו בהסתרה.

לחיים.