התיקון

אז ראיתי סרט על איש לב זהב שעוזר לנרקומנים וזונות. ובאיזה שהוא שלב הוא סיפר על איזו אישה העוסקת בזנות. והוא סיפר שהוא מחפש אותה ברחוב רק בשביל לדבר איתה. כי שבוע, שבועיים היא לא מדברת עם אף אחד. ז׳תומרת, מדברת, בשביל להשיג משהו, לברר משהו. ואז מקבלת את המנה שלה והולכת לצד רק שיעזבו אותה בשקט. וכשהוא מגיע הוא מדבר איתה ואז היא קיימת והיא נוכחת. 

מסתבר שיש כל מיני סוגים של זנות. ועכשיו מתחשק לי לכתוב אל המילים הכי איומות. אבל אני מתאפקת. 

(חלילה לא משווה או מזלזלת בנשים שגורלן היכה בהן)