לפני 9 שנים. יום חמישי, 27 באפריל 2017 בשעה 2:03
בקפלי העור שבין האצבעות
בלכלוך שתחת הציפורניים
בכתמי השמש על מצח
בפירור מארוחת הערב בזקנך
בנקודת חן.
במותן.
בטבור.
במקום בו הצוואר הופך לשכמות.
בשיער שעל החזה
בקמטים סביב העין
במילימטר שבו מתחילה הפטמה
במרווח שבין פעימות הלב
בכל החלומות.
בהבל פיך.
אני הייתי מתה. ועכשיו אני רוצה לחיות. תן לי חיים, אדוני.