אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

התיקון

לפני 6 שנים. 25 ביולי 2017 בשעה 3:11

אפילו שזו פעם שלישית שאני נכנסת לדירה שלו, שוב אני בהלם מהבלגן. זה כל כך אופייני. כמעט אין פיסת רצפה שאין עליה משהו: גיטרה, מגבר, ניירות אינסוף,  ספרים, נעליים ועוד כל מיני בלתי מזוהים. המטבח הפוך. ולא שאני כזאת מסודרת, אבל זה כמו סצינה מסרט אמריקאי. 

אני רוכנת אליו, מנשקת אותו ומעבירה את אצבעותיי בשיער השחור הסמיך. ביד שניה אני נודדת אל הכתפיים והחזה הרחב. הוא מנשק כמו שאני אוהבת ככה כשהוא לועס אותי קצת. הוא מושיט את היד דרך השמלה אל בין הרגליים שלי ואני פולטת גניחת הפתעה אל תוך הנשיקה שלו. ואז חיוך. אני אוהבת לחייך כשמתנשקים. זה סימן טוב. 

אני בוערת כבר כמה ימים והוא יודע את זה. יש בו שילוב של ביישנות, שנינות, אינטליגנציה, ויכולת לקרוא את הגוף שלי בצורה מדהימה. וכן הוא גם חתיך לפחות בחצי גוף שמתפקד. וחזק. ויצירתי. 

אז אני הולכת לחדר דרך הבלגן והוא מתגלגל מאחורי. יש בחדר ליד המיטה ספה נמוכה כזו והוא עובר לשבת שם. אני על עקבים עם ביריות, מרימה את השמלה השחורה הצמודה ומתיישבת עליו בפישוק רגליים. הוא מחזיק אותי במתניים הצרות ואני נצמדת לגוף שלו. אני אוהבת את הקרבה של חזה לחזה אפילו שזה באמת רק סקס פה. תמיד יש גם לב. אולי פעם אצליח שלא יהיה לב. איתו יש. אנחנו בולעים אחד את השני והאגן שלי מתחיל להתנועע עליו בלי שבכלל התכוונתי. הוא מטייל עם הידים שלו על הגוף שלי, הכל כזה מתוק ונעים ופתאום הוא מחזיק לי חזק את הקוקו ביד אחת, ביד שניה מפשיל מכנסיים ותחתונים ומוריד אותי אל בין הרגליים שלו. אין מילה אחרת לתאר את זה, רק שכמו כלבה שקיבלה צעצוע אני מתנפלת עליו. מפשקת לו את הרגליים ומתמקמת ביניהן על הרצפה. הוא בינתיים צובט לי את הפטמה ביד הפנויה ואני נאנקת לתוך האיבר שלו שנמצא לי עמוק בפה. והוא מושך אותי ומרחיק לי את הפנים, מצמיד אותן לירך שלו ומתחיל לשחק עם האיבר המתוח על הפנים שלי. אני פוערת עינים ופה, מושיטה לשון ומנסה לבלוע אותו. הוא משחק לי על הפרצוף, לחיים, מצח, עינים, פה. מדי פעם אני מגניבה לו נשיקה או מהלכת עם הלשון שלי לאורכו. אחר כך הוא נותן לי להכניס עמוק לפה תוך כדי שהוא קובע את הקצב עם השיער שלי. מזיז לי את הפנים ומכוון אותן לאשכים, אני מתנפלת והאיבר היפה שלו על כל הפנים שלי. 

הוא מושך אותי מהשיער ואני מתרוממת והוא אומר לי להסתובב. הקול שלו פתאום בגוון כהה ועמוק יותר. הקול הזה מהפנט אותי. עם הגב אליו והשמלה מופשלת אני נעמדת מולו ומתכופפת ברגליים פשוקות. בעדינות הוא מעביר ידיים על הישבן אני נרעדת והוא מתחיל להצליף. כל הצלפה משחררת ממני נהמה. כמה התגעגעתי לתחושה הזו. בין לבין הוא מעביר אצבעות בין הרגליים שלי ואני כמעט כושלת. אז הוא מושיב אותי עליו ואני מניעה את האגן שלי כך שהוא כמעט חודר. 

אחרי שהוא מפשיל את השמלה ממני ומשחק לי קצת עם החזה, הוא אומר לי ללכת לשכב על המיטה ומצטרף אלי. זה מדהים אותי כל פעם מחדש איך המעברים המסורבלים האלה לא מפחיתים כהוא זה מכמה שהוא נחשק בעיני. איך כמעט שום דבר בגוף לא ממש משנה. 

אני ממשיכה לכתוב ביום שאחרי. שרירי הרגליים שלי מזכירים לי את כל התנוחות שבהן הוא רכב עלי ופישק אותי. ואז אני גם נזכרת ביד שלו על הצוואר שלי מאוד חזק. הרי כל הכח שלו בידיים וגם כל משקל הגוף, וככה תוך כדי שהוא פועם בתוכי בקצב מטורף, הוא שם יד אחת על הצוואר שלי ולא מפסיק לחדור ולהבקיע אותי. או שהוא החזיק לי את הרגליים ממש צמודות לחזה ישרות למעלה ואני גונחת מתחתיו. 

הגב התחתון מזכיר איך ששכבתי על הבטן עם רגליים צמודות והחדירה שלו היתה כל כך עמוקה ועצמתי ככה, שזה רק גרם לי להרים את הטוסיק יותר ויותר כדי לקבל ממנו יותר חזק ויותר עמוק. 

והיה גם מסיונרי כזה כשהוא יושב ואני מפושקת לחלוטין מולו. אני עוצמת עינים עכשיו, ונזכרת במבט האדיש הזה שלו והחצי חיוך המתעקל כשהוא עושה בי ניסים עם אצבעותיו. אני תחתיו רועדת נאנקת גונחת משתוללת מפשקת נושמת רק לפעמים והוא קפוא ממשיך להלך בי את הפלא הזה. ואז מגיע הרגע שאני לא יכולה יותר ומוכנה להתחנן שייכנס לתוכי. זה תמיד מגיע. אבל הוא מותח את הרגע הזה. אולי כי בא לו להתעלל בי קצת ואולי גם כי בגלל הנכות לא ממש עומד לו כל הזמן. אז אני ככה, שוכבת על הגב, הרגליים שלי לגמרי מפושקות וכולי פתוחה מולו, מביטה לו בעינים תוך כדי שאני מחזיקה את האיבר שלו ביד ומשחקת איתו. מעבירה אותו בכל המקומות שבוערים בי. מלטפת את עצמי איתו. ואז אני מתחילה להוביל אותו אחורה. נוגעת בעצמי עם הגוף שלו במקום האסור הזה. אז הוא שואל אם אני רוצה אותו שם. אני אומרת לו שהוא צריך לרצות. אותי שם. אז כן. אני רוצה והוא רוצה והוא בועל אותי ככה עמוק וחייתי ופוער. הוא, המנומס הביישן האמריקאי שלי. אחרי זה הוא נתן לי למצוץ שוב ובגלל שביקשתי יפה הוא גמר לי בפה. ליקקתי אותו ארוכות גם בשוך הסערה. 

אחרי כל זה אנחנו נחים. הגוף שלו חם כל כך אז לא קר לי. הוא נרדם ואני כותבת לך הודעה. שאני איתו ושטוב לי. מחבקת את עצמי בתוכו ומנסה לנוח. מנסה להרגיש בנוח בתוך עצמי. 

אחר כך הערתי אותו ואמרתי שאנחנו צריכים לקום ולהתארגן. אבל הגוף שלי אמר אחרת. שכבתי על הבטן על המיטה בצורה כזו שקצת מקשה עליו לרדת ממנה לכיסא שלו. והוא, שקורא את הגוף שלי כל כך במדויק, טיפס מעלי כמו יצור ניאנדרתלי והתחיל לחכך את הגוף שלו בשלי. הוא אפילו הספיק להגיד שנראה לו שיש פה מישהי שצריכה עוד. הגוף שלי נעול תחת הרגליים שלו ואני שולחת ידיים אחורה כדי לגעת בו. מתחילה ללטף ולחכך ולהרגיש את ההתעוררות שלו מתחילה. הכל נכנס לקצב מהיר יותר. הוא זז ותופס לי את הרגל ומעיף אותי על הגב. ומתחיל לגעת בי. כשהוא נוגע בי אני נהיית ייצור חייתי כל התיפקודים שלי נמסים והמהות שלי נאספת לנקודה אחת. אני מתחילה להרגיש משהו שורף. פוקחת עינים רק לרגע כדי להרגע מהמבט האדיש המרוכז שלו ואז מבינה שיש שם כבר כמה אצבעות. היד השניה לא מרפה מהדגדגן. יד אחת חופרת בכח, פוערת, שורפת, והיד השניה מלטפת בעדינות וברוך איטי. כל היד שלו בפנים. אני משתוללת על המיטה כמו חיה. דוחפת את הגוף שלי אליו כדי שיהיה יותר חזק ויותר עמוק. מרימה את האגן שלי כדי לקבל יותר ממנו. אנחנו רוקדים יחד. אני כבר לא יודעת מי מוביל בריקוד הזה ואני צועקת. שילוב של כאב ועונג שאף פעם לא הרגשתי. אני נוכחת ואינני. אני שם אבל גם רואה את עצמי מהצד. משוחררת לגמרי מכל מחשבה אני מתרכזת בתחושה של האגרוף שלו כל כך עמוק בתוכי ולשבריר שניה פוקחת עינים ורואה כמה שאנחנו יפים ככה. דקות ארוכות של מחול פראי. מותשת, אני נסוגה ומושיטה ידיים להרגיש אותו. הוא מוביל לי את הידים אל האיבר הזקור שלו. אני נוגעת בו ובעצמי ומביאה אותו לגמור. עוד דקות אחר כך משחקת בגוף שלי ושלו עם נוזלי הגוף המעורבבים שלנו. 

 

 

 

לא. לא ידעתי שהוא קינקי. לא ידעתי שזו החיה ששוכנת בתוך בחור אמריקאי מנומס בכיסא גלגלים. למדתי ממנו כל כך הרבה. השארתי לו ספר עם הקדשה בעברית. קנטאור מופלא כזה. 

טלי35​(שולטת) - נהדר...
תודה לך על הפוסט הנפלא הזה.
לפני 6 שנים
מתמחה קטנה​(נשלטת) - תודה שקראת...
לפני 6 שנים
שומר נגיעה​(נשלט) - נפלא
לפני 6 שנים
מתמחה קטנה​(נשלטת) - תודה
לפני 6 שנים
אדון קשוב - מדהימה
אין מילים 😎
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י