צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

התיקון

לפני 6 שנים. 12 באוגוסט 2017 בשעה 0:45

זה כמו לצלול לתוך מים קפואים ואז בבת אחת נעתקת הנשימה ונדמה שהכל נגמר. אחרי כמה שניות הגוף מתאושש והכל עובר. 

אז ככה זה עם התמונה הזו. מדי פעם אני בודקת אם עדיין. חשבתי שכבר לא, אבל עדיין. השיער הריסים הראש המורכן המבט הזחוח מעט החיוך הכמעט מתנשא-מרוצה. וכן, גם הנשיקה. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י