לפני 7 שנים. 28 באוגוסט 2017 בשעה 4:25
״... בנות אמיתיות סוף סוף, בשר ודם. אבל אני לא רגילה לחברת בנות ולא מכירה את מנהגיהן. אני נבוכה בחברתן, איני יודעת מה לומר. אני מכירה את הכללים שבשתיקה של הבנים, אך בחברת בנות אני מרגישה תמיד על סף שגיאה מפתיעה כלשהיא, הרת אסון.
....
בשבתות איני הולכת עוד לבניין. במקום זאת אני משחקת עם קרול וגרייס. חורף עכשיו, ולכן אנחנו משחקות בעיקר בתוך הבית. המשחק עם בנות שונה, ותחילה אני מרגישה מוזר, יותר מדי מודעת לעצמי, כאילו אני רק מחקה התנהגות של בת. אבל עד מהרה אני מתחילה להסתגל.״
מרגרט אטווד. עין החתול (פרס למי שיודע איזה ספר נוסף היא כתבה. בלי גוגל...)
ולא. זה לא אומר שאני רוצה פחות. רק יותר ויותר.
