אני קצת שיכורה והרבה עייפה ורוצה לכתוב. ולישון. מול הים אני נרגעת כמו מולך שאתה ים או חוף. הכל כואב לי וזה מתוק כמו מתנה שהשארת לי והיא תיכף תתפוגג. אני רוצה להיות מחוברת אליך כמו החיבור הזה בין עורק לוריד חיבור בלתי מתפשר ובלתי אפשרי ובכל זאת פועם. כמו הנקודה השורפת הזו שבה הים מתחבר לחוף . כמו הרגע הזה שהטירוף מציף לך את העינים ואתה מרשה לעצמך להשתולל עלי.
אני רוצה לכתוב כאב וגעגוע ואושר ולהתרגש. כל כך עד שאין מקום לנשימה הבאה. אני רוצה לכתוב פלא וקסם וכח. וסקסי. ויפה תואר. אני רוצה לכתוב אור של ירח וכח ומרחק ואינסוף ועכשיו ו בוא. עכשיו.
אני רוצה לכתוב שנים וחודשים וימים ודקות ושניות ובסוף נגמר ואני עדיין. ועוד מעט. ועוד טיפה אפשר בבקשה. ו בוא. גם עכשיו.
אני יודעת שזה הרבה גוף אבל לא רק. זה ראי. סדוק.
סילחו לי. מחסור בשינה ועודף אלכוהול. וצורך אינסופי. בוא.
