לפני 9 שנים. יום חמישי, 26 באוקטובר 2017 בשעה 13:06
להתקפל לתוך הכאב שלי לגרד את הפצע עד שידמם בלי הפסקה לשתות עד שאי אפשר לעמוד על הרגליים וגם אי אפשר לשקר יותר להיעלם לתוך המקום הזה ששורף וצורב אותי מבפנים אבל מבחוץ הכל בסדר לשכוח שפעם חיבוק של מישהו היה לי בית להיות הכי לבד בפנים ובחוץ עם כולם ל ה ת ר ס ק אבל להמשיך לחייך כי לימדו אותי לרוץ לא לימדו אותי להישבר ללפף את הלב בתיל דוקרני ולשכוח. אחרי שאני בוכה אני הכי יפה הירוק בעינים נהיה כמו ים
סגור לתגובות

