אני מנסה לכתוב את זה. [לכתוב את כמה שאני רוצה אותך אישקוסם]. לגעת בזה בעדינות כמו להחזיק ביד בועת סבון מושלמת ולא לפוצץ. ולהבחין בכל הצבעים שיש בה, ובהשתקפות. לקלף ולחשוף ולהגיע אל התוך הזה הפועם, הנרגש. להיות על הסף של זה, כמעט לגעת, ועוד לא להיכנס. להציץ, רגל אחת כבר בפנים, אצבעות אוחזות במפתן, והגוף. הגוף משתולל בדממה אצורה הגוף רותח ומבעבע ומבקש להתפרץ בתוך שקט מושלם ואפור. לחלום על הכל ואז על שום דבר. לצבוע בכל הצבעים חזק וחי, גם אדום וכחול שיהיו הסימנים שלך. סימני דרך. הדרך שלי אליך. הדרך שלי אלי. אתה נותן לי סימני דרך שבוקעים מהגוף שלך בנהמה ומעטרים אותי כמו תכשיטים. אתה מתיז אותי בלבן על הגוף הכמהה ואחר כך בצהוב שמטפטף על הפנים שלי ואל הצוואר והחזה ואלו תכשיטי זהב ויהלומים שלי. ואז מחזיק לי בסנטר ומיישר את המבט שלי אליך ואני כבר לא צריכה שתגיד כלום. מסומנת ומכולבת.
לא, אני לא באמת יכולה לתאר לך את התשוקה. זה היה נסיון פטתי.
