לפני 6 שנים. 6 בינואר 2018 בשעה 19:07
הוא כתב לי משהו על ההתמסרות שלי לחיבוק וזה דייק בי מהות. והעלה בי שאלה. מה החיבוק הזה בשבילך. כי בשבילי החיבוק הזה שלך הוא קרקע יציבה שממנה אני יכולה לנבוט או לבקוע. לנסוק. להמריא. ושעליה אני יכולה ליפול ולהתרסק בלי לפחד. ולטעות. שבה אני יכולה לרעוד ולהתפרק. נקודה שמאפסת ואוספת אותי אלי, אליך. מין ריק כזה שמכיל עולם שלם. מקום לצאת ממנו ולחזור אליו. התחלה וסוף. בגוף זה הכי מהודק ואסוף, אבל בלב זה הרגע שנותן לי את היכולת והצורך והרצון להיפתח אליך גוף ונפש ולתת לך את הכל. והסבלנות שבה אתה מחבק, ורוחב הלב שלך, איך שאתה מחכה לי עד שאני נרגעת ונושמת אותך, זה מה שעושה את כל הקסם הזה לאפשרי.
בין פעימה לפעימה, אתה מרגיש את זה שם כשאתה עוטף אותי, חיבוקדב שכמוך?
