אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

התיקון

לפני 6 שנים. 12 בפברואר 2018 בשעה 13:12

זה היה עוד לפני שהוא חנק אותה עמוק בגרון במקלחת. וגם לפני שהחזיק לה את הפנים הלחות מול האיבר הסמוק והתפוח שלו והתחיל להשתין לה על הפנים. 

זה בעצם היה כשהם קמו מהמיטה. הוא לקח אותה לשירותים ואפילו הסכים להסתובב כשהיא השתינה. בכל זאת, יומולדת יש רק פעם בשנה. ואז הוא אמר לה לעמוד. היא לא ממש הבינה. הוא הביא משהו מהתיק ופתח מין נרתיק כזה. היתה לו מכונת גילוח שם. הוא העמיד אותה ברגליים פשוקות מעל האסלה, שלא תעשה לו לכלוך הכלבה הקטנה. סידר כמה דברים במכונה ובדק כהרגלו שהכל עובד. ואז הוא התחיל לגלח. הוא לא הסתכל עליה לפני, כאילו זה דבר שעושים סתם ככה כל יום. דבר שבשגרה. היה רק שקט והזמזום של המכונה ולא היה לה במה להחזיק גם לא בעצמה. מדי פעם עצר, הסתכל כמו שמסתכלים על חפץ. או על יצירה. אחר כך במיטה הוא ביקש סכין. הוא גילח אותה לאט מסתכל מקרוב במבט שהיא כבר לומדת להכיר בלי למהר בסבלנות הזו שלו. עד שזה יהיה טוב מספיק. והיא מביטה אל נקודה בלתי קיימת בחלל ונושמת טיפה מהר מדי ותוהה על היצור קסם הזה. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י