לפני 6 שנים. 24 במרץ 2018 בשעה 23:32
אין חיקו. יש חיקי. המיותם, החלול, הפעור בי כתהום.
לחיות מעט בפנים ולמות כל כך הרבה בחוץ או למות מעט בפנים ולחיות אי שם בחוץ.
הנסיבות שנצברו (הנצח, הדוב, מה שביניהם, הים, הבירה, הכיסא, הקליפות, המבחן, הגמירות, הלילות, הגשם, המתנות, הדמעות, הכאב, הבדידות, הגוף) חזקות ממני וגם טיימינג הוא חשוב. ולכן הותשתי. ולכן אני מוותרת. עלי.
