לפני 6 שנים. 8 באפריל 2018 בשעה 8:56
ואם כבר נאהב. אז בוא בכוח, עם כל הלב והסערה והלכלוך. ואם כבר נכאב. אז בוא עכשיו, נדמם ונרייר ונתפלש. ונבכה. בוא עכשיו לפני שנתחרט.
לראשונה אני עומדת לפני רעידת האדמה ומרגישה בקצות העצבים שהיא מגיעה. היא בדרך. אלי. ואני מפחדת. אפילו שאני יודעת לשחות, אני מפחדת להיות בלב ים בלי יבשה באופק. אפילו שאני יודעת לאהוב אני מפחדת לתת שוב את הלב שלי. בפעם האחרונה שנתתי אותו, הוא חזר אלי מצולק וצרוב מכאב ואבדן.
בוא עכשיו. הגוף שלי רעב והלב שלי עדיין מחזיק מעמד.
