אתמול פתחתי יומן ישן, קראתי אותי כל התקופה ההיא..
הבנתי שבא לי לחלוק ועכשיו מצאתי זמן.
אז הינה הצצה קטנה אליי.
26.6.16
זה היה סופו של האביב, בחוץ היה אוויר חם שנשבר מול רוח נעימה שמבסרת את בואו הקרוב של הקיץ.
שכרתי דירה מדהימה על הים.. ילדת טבע שאוהבת את הקרניים החמות על העור הזהוב שלי.
הוא היה כל מה שרציתי שיהיה, הוא היה כל מה שהייתי צריכה שיהיה.
"הלב דופק, אני בולעת רוק ומרגישה את הרעד שעובר מקצה הרגליים עד הצוואר
הרעד שמעיר כל חלק בגוף שלי, כל איבר וכל עצב.
אני ערה, הכי ערה משהייתי הרבה זמן.
מתיישבת על הברכיים לבושה, אך כל כך עירומה לכל תהפוכות הנפש שהולכות לבוא עליי.
הוא רואה אותי, לא מה שאני מנסה להראות, אותי.
שקט, הכל קופא ועוצר במקום, מחכה שמשהו יקרה, הנשימות הופכות כבדות.
והוא שם ואני שם וקיימים רק שנינו בעולם.
אף אחד לא יפגע בו או בי, לפחות לא היום..
ירייה באפלה, אף אחד לא מבין שזאת הדרך שלנו להרגיש, להיות.
האישה היפה והדומיננטית של הבוקר מתחלפת בחיה פצועה שאני בלילה, חיה פצועה שנכנעת מול מלך החיות שלה.
גורה שמחפשת חום אחרי כל הקור שהיא מרגילה לעולם שהיא אוהבת.
מחפשת לנתק את עצמי מהמנגנון ההשרדות הכל כך מעייף.
ומלך החיות שלי שומר ומלטף ובועל כל חלק בנשמה הסגורה שלי.
אני אוהבת את זה, את ההתמסרות ואת ההתייסרות אוהבת להרגיש היחידה בעולם.
מחר בבוקר אחזור להיות שוב הלביאה שאני.
אבל עד אז.. הלילה אני אהיה גורה שנתונה לחסדיו של חיה אחרת בג'ונגל, מלך החיות הזמני שלי."
#היומנים שלי הם פרוייקט החיים שלי.
#אולי אצליח לשתף עוד מהם אם אצליח.
