לפני 6 שנים. 9 בספטמבר 2017 בשעה 22:23
אולי כי עברתי הרבה בחיי, אולי כי זה אופיי - אני כמעט ולא מופתע. שומע על ארועים כאלה ואחרים, מבין וממשיך.
לפני כחודשיים, פירסמתי הודעה ברשת ופנו אלי כמה אנשים. ביניהם, אישה מרשימה. פנימית וחיצונית. אחרי כמה מילות היכרות בסיסיות, היא שאלה אם היא יכולה לשאול אותי שאלה אישית. "כמובן", עניתי.
ואז, במלים האלה: "אתה דום?".
תחושת ההפתעה המוחלטת שהציפה אותי, היתה זרה ונעימה לי. פתאום הבנתי, כמה זה מיוחד להיות מופתע.
אמרתי לה שהפתיעה אותי ושאלתי מה גרם לה לשאול. היא ענתה: "לא הייתי צריכה לשאול. היה לי ברור."
דום. שתיקה.
