שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

God Slave the Queen

האצילות מחייבת
לפני 4 חודשים. 18 בינו׳ 2020, 23:35

שיר שאני נהנה ממנו בכל פעם מחדש... (שניים מהבתים האהובים עלי...) כתב, יונתן רטוש. (ואין טעויות כתיב בשיר :-) )

 

את יחידה כצל
את בוגדה כנחל
את תלהטי לכל, לכל עובר ושב
את אפלה כליל
את אוכלה כשחל
את שוקקה כנחל בצרב

את רוחפה כצל
את לוקקה כנחל
את תלכחי בכל, בכל אשר יאהב
את ערמה כליל
את יחומה כשחל
את צוחקה כנחל האכזב

 

 

 

לפני 6 חודשים. 29 בנוב׳ 2019, 18:14
  • אני מגלה, בדיעבד, שאני מבקר כאן אחת לשלושה חדשים. נראה לי שאני שוקע אל תוך איזו תקווה חבויה, לזכות באיזה פרס, לגלות משהו ובעיקר מישהי, שלא גיליתי בביקור הקודם. מנווט בין בלוגים, פרופילים - ממתין להארה.
  • אני מגלה, בדיעבד, שאני לא עונה לסטראוטיפים. לא שהם שאלו אותי, אבל אני גם לא עונה :-). 
  • אני מגלה, בדיעבד, המון גילויים. אני תוהה, כמה דברים אני שוכח בדרכי לגילויים החדשים.
  • כיתבי לי, בבקשה :-)

 

לפני 8 חודשים. 7 בספט׳ 2019, 21:46

הביקורים המאד לא תכופים שלי בכלוב מגלים לי שינוי. אני לא לגמרי משוכנע, מי משתנה. אני, או אולי אלה הכותבים כאן את עצמם.

אני נוטה להאמין שהשינוי הוא בי. מה שהופך את השיטוט כאן למעניין יותר, כי התובנות השתנו.

גם הקצב כאן שונה, נראה לי, מאז הביקור הקודם. מצד שני, איני קורא את כולן. אבל הקצב רגוע יותר. הרוחות שלוות יותר.

ממשיך לשוטט...

לפני 8 חודשים. 5 בספט׳ 2019, 23:59

היה לך ארון כזה יפה של בגדים,

וכעת הוא עמוס בכל אותם השלדים,

שהגיעו עם ליל אך נותרו כאן לנצח,

גם סימן לא נשאר, ודאי שלא פצע.

לפני שנה. 18 בדצמ׳ 2018, 0:02

גַּם הַלַּיְלָה נִשְׁתַּכְנֵעַ מוּל הַסָּפֵק הַמְּכַרְסֵם,
אֶלְמַד מִמֵּךְ לִנְשֹׁם וַאָלַמְדֵך לִרְצוֹת,
אַתְּ תֵאַלְמִי בִּי דֹּם, אַצְלִיף בָּךְ כְּקוֹסֵם,
לִבֵּךְ יַכֶּה עַל חֵטְא, שָׁעוֹן יַכֶּה חֲצוֹת.

©

לפני שנה. 16 בדצמ׳ 2018, 21:59

במקום נסיון להרשים באיזו אמירה פסאודו מתוחכמת, אולי נכון יותר להיות ישיר.

אשמח לכתוב, להתחיל שיח עם מישהי שירגיש לה נכון. ללא הגדרות, ללא דרישות, ללא תנאי סף. אולי רק תנאי אחד. הומור... :-)

 

אני.

לפני שנה. 24 בספט׳ 2018, 0:24

כֶּתֶם לֵידָה שֶׁהֶרְאֵית לִי בְּטֶרֶם,

כֶּתֶם לֵידָה שֶׁלֹּא נִשְׁטָף בְּשׁוּם זֶרֶם.

כֶּתֶם אֶחָד, חוּם כֵּהֶה וְאֵין לוֹ דּוֹמִים,

הַכְּתָמִים הָאֲחֵרִים, כֻּלָּם אֲדֻמִּים.

 

מוקדש לאוהבי הסימנים האדומים. סימני שאלה, סימני קריאה, סימני קריעה. 

לפני שנתיים. 22 בפבר׳ 2018, 14:06

יֵשׁ אֲהָבוֹת שֶׁל בֹּקֶר, אֲהָבוֹת שֶׁל לִפְנֵי,
לִפְנֵי שֶׁנִשְׁתַקוֹת שְׁתִיקוֹת הַכְּאֵב,
לִפְנֵי שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ חוֹשֶׂפֶת עַל גַּבֵּךְ אֶת חִצֵּי,
הַתִּקְוָה הַחוֹרֶצֶת וְהַטּוֹב הַצּוֹרֵב.

אַתְּ אוֹהֶבֶת אֲהָבוֹת שֶׁל בֹּקֶר,
לִפְנֵי שֶׁאַתְּ לוֹמֶדֶת אֶת מְטוּטֶלֶת הַזְּמַנִּים,
כְּשֶׁאַתְּ יוֹדַעַת שֶׁהַזּוֹל, עוֹלֶה מַמָּשׁ בַּיֹּקֶר,
וּמְזַהָה מִבְּלִי לִרְאוֹת, אֶת אַדְמוּמִית הַסִּימָנִים.

 

לפני שנתיים. 6 בנוב׳ 2017, 1:01

מכל מיני סיבות, הביקור האחרון כאן היה די מזמן. כמה נעים לגלות אוצרות צבעוניים כאן. קראתי בלוג אחד והחלטתי להישאר.

כוחן של מלים.

לפני שנתיים. 21 בספט׳ 2017, 23:12