קמתי מכסאי בכבדות, משחיל תוך כדי כך את האקדח הגדול לנרתיק.
'אני זז, בוס', אמרתי לאיש המעשן. 'החקירה הזאת...היא מאד מוזרה.'
מאד מוזרה בלשון המעטה. ג'ונסון הגדול, שהיה 'הגדול' גם בגלל שהיה חוקר גדול..., נעלם לכמה ימים אחרי שאמר לבוס שיש לו קצה חוט בחקירת הקשים המוברחים עליה עבד כבר חצי שנה. הוא אמר שהוא חושב שעלה על משהו, ואז נעלם.
ובפעם הבאה שראינו אותו הוא הסתובב כמו שיכור ברחובות העיר, לא זיהה אף אחד ורק ממלמל משהו על זיין קטן. זה לא היה הגיוני, הסכמנו כולנו. במשתנות ראינו תמיד שלג'ונסון מעולם לא הייתה בעיה.
ורק דבר אחד היה לג'ונסון בכיס. קופסת גפרורים של פאב ידוע של מלחכות הסושי האלה...
שלא תבינו אותי...אין לי שום דבר נגדן. להיפך, אין שום דבר יותר מלהיות עם שתי יפהפיות במיטה.
הבעיה רק שהן לא רוצות אותי שם...וזה מאד פוגע בי.
הגעתי לפאב ההוא, שהיה הומה מנשים יפהפיות, שאף אחד לא הסתכלה על שריריי המסוקסים. יפה מעולם לא הייתי, והאף העקום - עדות למאות קרבות רחוב עם פושעים וגנבים - מעולם לא הפיל ברשתי אף אחת, אבל השרירים ההם....תמיד עשו משהו לבנות.
ואלה? כלום! אפילו לא העיפו מבט עליי! ממש מוזרות.
נכנסתי בדלת אחרי שנופפתי בתעודת הבלש מול פרצופה הזועף של בוצ'ית קשוחה וקצוצת שיער, וריח ההורמונים שהכה באפי הטריף את חושיי.
מבט בחצי האפילה שהייתה שם גילה לי שהבנות שם מתמזמזות חופשי, הנה אחת נשענת על הקיר, והשניה נמרחת עליה באופן שגרם לי להזיע פתאום. ועוד אחת על הבר, שחברה שלה עשתה לה "היווו סילבר" על הרגל.... אני לא בטוח, אבל נראה לי שהגי'נס של הבוצ'ית היתה ספוג כולו במיצים של הבלונדה הקטנה ההיא.
פתחתי כפתור בחולצה, בעיקר כי נהיה לי חם משום מה.
קיללתי מתחת לאף וכמעט התמוטטתי על הבר. חייב משקה בשביל לחזור לאיפוס, ג'יזס!
הברמנית הקשוחה שמעבר לדלפק הציצה בי בעויינות.
'בירה', לחשתי לה בקול ניחר, מתאמץ לא לראות את השלישיה שהתמזמזה שני מטר ממני, ברונטית מוחצת את שדה של שחרחורת אטרקטיבית, שפערה פה גדול וזעקה ללא קול. את ראשה של השלישית לא ראיתי, רק כי היא כרעה ברך מאחוריה השחרחורת וראשה היה מתחת לשמלה שלה...
הגי'נס שלי איים להקרע.
'ברמנית, בואי רגע', אמרתי ושוב נופפתי בתעודה. לא מקבלים פה יחס, הגברים, בלי זה.
'תגידי', שאלתי אתה בקול תקיף, 'שמעת משהו על קשים מיוחדים שגורמים לטירוף אצל גברים?' כן, ידעתי שזה נשמע דבילי לגמרי אבל בחנתי כל תגובה שלה.
היה שם משהו...
'סליחה, בלש' אמרה לי הברמנית והתפתלה ,'אין פה בירות, אבל תן לי לפנק אותך במשהו מיוחד שלנו...'
או, סוף כל סוף מישהי מתייחסת אליי כמו גבר ומפנקת אותי!
ואז היא הסתובבה לעברי והניחה לפני את המשקה...
'לאאאא!!!' אמרתי ונסוגתי לאחור, מרגיש סחרחורת פתאומית תוקפת אותי, 'אז זה מה שקרה לג'ונסון!'
'כן' היא גיחכה ברשעות 'כן...ועכשיו, פה גדול...'
'לא....לא......אין מצב שאני מכניס את זה לפה שלי!!!' אמרתי וכשלתי, מועד על ערימת זיינים קטנים שהושלכה לרגליי....
מסביבי בחורות גיחכו, ולקחו עוד שלוק מהזיינים הקטנים שהן שלפו פתאום מהשד יודע איפה...
ראיתי מטושטש, מוחי מלא בצחוק המרושע של מלחכות הסושי, דידיתי לאורך הקירות עד לפתח...המשקה נפל מידיי....הן נופפו מולי בזיינים הקטנים הללו...
האפילה בלעה אותי,
ומאז אני לא זוכר כלום...
לפני 16 שנים. 9 בדצמבר 2007 בשעה 16:17