שוט של כאב

קטע שיחה עם ידידה....הבאתי אותו פה כי זה נורא אופייני להרבה אנשים -
הפחד מהטוב.
כי אם רע, אז רע, ואפשר לדבר ולשתף...
אבל אם טוב...אז לא כדאי לדבר על זה.
זה כל כך אמונה תפלה, אבל לרוב אנשים נורא קשה להשתחרר מזה...

--------------------

אני - איך הלב? שלך, שלו?

היא - מה אגיד ומה אומר,
אתה יודע.
אני מפחדת להגיד שטוב לי.

אני - את מאוהבת.
אל תפחדי.
זה טוב שטוב לך.

היא - כי אני מפחדת שייגמר

אני - זה לא שאם תגידי, זה ייגמר. די עם האמונות התפלות.

היא - אבל זה מפחיד

אני - תגידי, תהני,
כן, זה מפחיד כשטוב, כי כל הזמן חושבים על מה יהיה אם זה ייגמר.
אבל בסוף הכל נגמר.
החיים, האהבות, השנאות...
צריך ליהנות מהרגע.
מי שכל החיים עוצר את עצמו, כי הוא מפחד להפגע,
למעשה מבזבז אותם, כי הוא חי בלי לחיות באמת...
...
אז תהני בכל הכוח, בכל העוצמה, במלוא ההנאה...

---------------------------------------------

מה דעתכם, קוראיי?
אתם מפחדים להגיד כשטוב לכם? אוהבים להגיד?
האם כדאי לשמור בשושו, כי יש עין הרע (ואני לא מדבר על לשונות רעות, כי כאלה תמיד יש. אני מדבר על מזל נאחס, שהורס דברים טובים)? או שאתם לא מאמינים בזה?