שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

שוט של כאב

חוויות, סיפורים קצרצרים והגיגים על החיים, היקום, הבדסמ וכל השאר
לפני 16 שנים. 6 באפריל 2008 בשעה 13:47

שמעתם שהדולר מתחזק?

הנה, תראו....






----------------------------------------------------------------




----------------------------------------------------------------


סיפור עם מוסר השכל....

דחוף את הפרה שלך


חכם אחד טייל עם תלמידו הנאמן ביער כשמרחוק הבחין במקום בעל מראה דל ביותר.
הוא החליט לבקר שם לזמן קצר. בדרך הוא דיבר עם תלמידו על חשיבותם של ביקורים המאפשרים להכיר אנשים ועל הלמידה שרוכשים מחוויות כאלה.

כשהגיע, הוא ראה את הדלות של המקום ותושביו. בבית הישן וההרוס התגוררו זוג הורים ושלושת ילדיהם כולם יחפים ולבושים בבגדים קרועים ומלוכלכים. החכם התקרב לאיש, שהניח שהוא אב המשפחה ושאל אותו: "בסביבה זו אין מקורות עבודה וגם לא מרכזי מסחר, כיצד אתה ומשפחתך מצליחים לשרוד?"

האיש ענה לו בשקט: "חבר, יש לנו פרה קטנה. היא מניבה כמה ליטר חלב בכל יום. חלק מהתוצר אנו מחליפים עבור מזונות מסוימים בעיר הסמוכה, בחלק השני אנו מכינים יוגורט, גבינה וכד' לעצמנו וכך אנו שורדים."

החכם הודה לו על המידע, הסתכל סביבו מספר רגעים, בירך לשלום והלך. באמצע הדרך פנה לתלמידו וצווה לו: "חפש את הפרה הקטנה, קח אותה לתהום שם ממול ותדחוף אותה".

התלמיד המבועת התנגד למורו, התווכח עמו וניסה להניעו מבקשתו, הרי הפרה הקטנה הייתה אמצעי המחייה היחיד של אותה משפחה. אבל החכם הלך משם ולא ענה לו.


התלמיד המדוכא ביצע את פקודת מורו. הוא מצא את הפרה הקטנה, הוביל אותה עד לתהום הקרובה דחף אותה וראה כיצד היא מתגלגלת בין האבנים ומתה.
המראה הזה נשאר חרוט בזיכרונו...

כעבור מספר שנים, אכול רגשי חרטה, הצעיר החליט לעזוב את מורו ולחזור לאותו מקום כדי להתוודות בפני המשפחה ולעזור להם.

כסף לא היה לו, הוא החליט שיעבוד חינם בשבילם כדי לעזור להם לקנות פרה קטנה חדשה.

ככל שהתקרב למקום ראה שהסביבה השתנתה, העצים פרחו, הבית היה יפה ונקי והילדים שחקו בחצר .

הצעיר הרגיש עצוב ומאויש. הוא היה בטוח שהמשפחה הענייה נאלצה למכור את ביתה כדי לשרוד.

הוא החיש את צעדיו. כשהגיע לבית התקבל על ידי איש מאוד אדיב.

הצעיר שאל על המשפחה שהתגוררה בבית לפני מספר שנים. ענו לו שהמשפחה ממשיכה להתגורר במקום .
הוא לא הצליח להבין מה התרחש, הסתכל על הילדים והכיר אותם, הם נראו יותר גדולים ובריאים, אבל הם היו ללא ספק אותם ילדים שביקר אצלם עם מורו מספר שנים קודם.
הוא שיבח את מה שראה ושאל את האיש (בעליו של הפרה הקטנה):
"כיצד הצלחת לשפר את המקום ולשנות את חייך? "
האיש השיב לו בהתלהבות: "הייתה לנו פרה קטנה שנפלה לתהום ומתה, מאותו רגע היינו חייבים לעשות דברים אחרים ולפתח מיומנויות חדשות שקודם לא ידענו שאנו מסוגלים להן, ככה הצלחנו להגיע להישגים שהינך רואה".


לכל אחד מאתנו יש פרה קטנה , שמגבילה ועושה אותנו תלויים, שאינה מאפשרת לנו לפתח את כישורינו ויכולתנו.
אנו מסתפקים במה שהפרה הקטנה מייצרת. וכך מנציחים מצב של בינוניות, שאינו מאפשר לנו להסיר את הכיסוי מעינינו ולראות ולהגשים את יכולתנו האדירה.

מהי הפרה הקטנה שלך? כיצד תדחוף אותה מעל התהום ?

פוקה​(שולטת){CB} - העיקר שהדולר מתחזק (-:
לפני 16 שנים
Whip​(שולט) - נכון, זה חושב.
אם הוא ייתחזק עוד קצת נקנה לו שטריימל....
לפני 16 שנים
פוקה​(שולטת){CB} - אתה מבין בשטריימלים?..
לפני 16 שנים
Whip​(שולט) - לא,
תודה לאל.... :)
לפני 16 שנים
natti​(נשלטת) - לפעמים רק מצב קיצוני כמו מות הפרה גורם לנו לעשות שינוי להתקדם, לגרום לנו לשנות את דפוסי החשיבה לצאת מתוך הבנוניות ולהבין שאפשר אחרת ויותר טוב.

מוסר השכל שכל אחד לטעמי צריך להפנים,
לפני 16 שנים
Whip​(שולט) - מסכים איתך.

לפעמים מות הפרה גורם לנו להתקדם ולשפר את חיינו, למקסם את יכולתנו,
ולפעמים הוא גורם לנו לרעוב.

וגם אם אנחנו בוחרים לעודד את הריגת הפרה לצורך השגת התוצאה הראשונה,
עדיין אנו חייבים לשים לב - ולעזור! -
לאלה שהגיעו לתוצאה השניה...
לפני 16 שנים
silence​(נשלטת) - אני רוצה תתמונה הזו של הדולר!!

ו..אני אוהבת פרות!!!!
לפני 16 שנים
Whip​(שולט) - תעתיקי מהלינק, או שילחי לי בפרטי את המייל שלך , ותקבלי את הדולר המתחזק :)

גם אני אוהב פרות. תלוי באיזה רוטב.... {גיחוך מרושע}
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י