לפני 15 שנים. 16 בנובמבר 2009 בשעה 15:37
עצוב.
כמעט שנתיים של כיף גדול
של הנאות שמעולם לא חוויתי,
שתמיד תמיד יישארו איתי
של להיות עם השפחה הכי מסורה שיש
הכי נותנת ומעניקה ורוצה בטובתי.
השנתיים האלה מסתיימות עכשיו בעצב גדול,
אבל לא האהבה שעטפה את הכל, לא האכפתיות והרגש. הם נשארים.
אז לך, נתי,
אאחל המון טוב בחיים,
הרבה צחוק ושמחת חיים, אהבה וכיף ועינוגים כמו שהיו לנו, ואף יותר,
אושר וזוגיות וכל מה שתמיד חלמת ורצית.
ואף שקשה לראות זאת עכשיו
כל הדברים האלה עוד יגיעו, כשהאבק ישקע.
ודבר נוסף - אני פה. לא זורק, לא מתעלם, לא מחרים. לא זאת דרכי. עברנו כברת דרך, ואני נוצר בחיוך כל דקה ממנה...
חיבוק גדול ונשיקה,
W
