שוט של כאב

למי שלא ראה, לאומי קארד העלו סרטון "לפנק, לפנק" חדש עם יובל סגל וקרן מור, עם יותר מנגיעות של סטייה.
בסרטון רואים שמור וסגל נמצאים בחנות למוצרי תינוקות, ואז הזבנית שואלת בן כמה התינוק, ויובל סגל מסתובב אליה עם מוצץ בפה ואומר "38", וכשהזבנית בהלם קרן מור שואלת את סגל "למה הם לא יכולים לקבל אותנו כמו שאנחנו?"
האם זה אומר שלאומי קארד זיהו את הסוטים כפלח שוק שכדאי לקרוץ אליו, לעשות לו קולות ולהזמין אותו אליהם לסניף לקוויקי של החלפת כרטיסי אשראי?

וכשזה בראש שלי חיפשתי את הפרסומת לשים לכם כאן לינק, אבל היא כנראה חדשה מדי ועוד לא רישתו אותה, אבל בפליקס הגעתי לסרטון אחר, ביזארי אף יותר - בחורה ישראלית מדגימה איך היא מכינה גלידה מחלב האם שלה-עצמה, כולל חליבה והכנה במתקן גלידה ידני, ועוד מלקקת את התוצר בתאווה. כבוד לנועזת, והביאו את יובל סגל אליה, למען ילקק גלידת חלב-אם הסוטה הטרי שלנו...
לסרטון:
http://www.flix.co.il/tapuz/showVideo.asp?m=3584251&adultCheck=1

ועוד בפנינים, פתגם חדש -
ארוחת צהרים, יושבים כמה אנשים ואז ראש צוות, בחור חכם וחרוץ אבל כזה שהסדר ממנו והלאה, מתאר פרויקט קשה וסבוך עליו עבד. הצוות עבד קשה אך למרות העבודה הקשה - ממש עד הרגע האחרון - לא עברנו בהצלחה את כל הבדיקות של הלקוח, והבחור חותם בפתגם
"הגענו עם הלשון בין הרגלים!"

לקח לי שניה להבין שהבחור לא ממש התכוון שירדנו ללקוח, אלא רק מיזג את העבודה עד הרגע האחרון ("להגיע עם הלשון בחוץ") לסיום המאכזב ("עם הזנב בין הרגליים")...