שוט של כאב

"זונת הקניונים, נעים מאד" חיכתה לו ההודעה באדום.
צעירה, תמונת גוף עירום ללא ראש. גוף יפה, כמו שהוא אהב. התכתובת זרמה, מחמאות עפו, דעות הוחלפו. סקס חזק וכוחני חיבר ביניהם. נקודת פתיחה לא רעה.
קבעו להיפגש בקניון, אלא מה.
"אני מבקשת שלא תראה אותי, שלא אראה אותך. בלי לדבר. חזק. כואב. עמוק. ככה אני רוצה בפעם הראשונה, אם אתה מסכים".
"אין בעיה" כתב לה. "מחר ב-12, עזריאלי, בשירותים של חדר הכושר שבקומה העליונה. שירותי גברים, תא אחרון. אדפוק שלוש פעמים על הדלת"
"כן, אדוני, תודה אדוני" ענתה לו. התחלה נאה.

10:00 בבוקר
גרושתו מתקשרת. "אתה זוכר שאתה צריך לקנות לילדים שלך תיקים לבית ספר, לא? הם אמרו שהם רוצים בעזריאלי"
ניצלתי בנס, חשב לעצמו, ולגרושתו אמר "בטח שאני זוכר. אאסוף אותם עוד חצי שעה ".
10:30
עוצר ליד בית גרושתו, אוסף את התאומים שמתחילים יב'.
"מה שלומכם?" הוא שואל עם חיוך מנוכר של גרוש לילדיו המתבגרים. הם ממלמלים משהו ומתכנסים כל אחד בסלולרי שלו.
11:00. השעון רץ. מגיעים לעזריאלי, תודה לאל.
עוברים בין חנויות, הוא מלחיץ אותם. בתו לוקחת את הזמן, כמובן. בנים תמיד בוחרים בצ'יק.
11:30
11:45
שניהם בחרו תיקים, תודה לאל. הבן קונה גם חבילת לורדים, ובזמן שהוא קונה להם ארוחת צהרים הבן מתחיל לעטר את התיק החדש בגולגלות וסימני הבי מטאל, בעוד בתו מסתפקת בלחבר לתיק החדש מחזיק מפתחות עם דובי קטן ומרופט שהוא נתן לה מזמן, כשעזב את הבית.
11:50
בחזרה למציאות, הוא נלחץ, מסתכל על השעון. "הנה האוכל " הוא מגיש להם, והם מפטירים תודה משועממת.
הוא כבר מרגיש את ההתרגשות מצטברת בתוכו. "חברים, אני צריך ללכת לשעה, נפגש פה באחת, בסדר? ואז אקח אתכם הביתה."
הם מסתודדים ביניהם, כמו שבני עשרה עושים. "לא טוב. אנחנו צריכים להיות בבית באחת, ככה שאנחנו צריכים לצאת מפה בשתיים עשרה וחצי."
שיט, הוא מקלל. רק חצי שעה יש לו עם הזונה החדשה! הוא נפרד מהם בחופזה.
הוא הולך לשירותים אחרים, שוטף את בית השחי המזיע שלו, שוטף פנים. עובר בסופרפארם, מתיז על עצמו מהטסטר של הבושם החביב עליו.
12:00
הוא עולה לקומה השלישית. נכנס לשירותים. תא אחרון. שלוש דפיקות.
הוא שומע רחש של תזוזה, של בגדים בפנים. בריח נפתח.
הוא רואה מולו ישבן יפיפה, עירום.
סוגר את הדלת מאחוריו.
היא עם הראש למטה. השמלה שלה מופשלת מהמותניים כלפי למעלה, מכסה את ראשה ואת כל פלג גופה העליון.
והחלק התחתון פעור לגמרי. מגולח. נקי. כמו שהוא אוהב.
ידו מלטפת את פלחי הישבן, אצבעו עוברת בחריץ, נעצרת בשפתיים
ואז בבת אחת הוא מחדיר את אצבעותיו לתוכה. הוא מגחך כשהוא שומע אותה משתנקת מכאב. הרטיבות שלה, לעומת זאת, אומרת ההיפך.
הוא נותן לאצבעותיו לשחק בחורים שלה, מחדיר מדי פעם אצבע לחור התחת היבש שלה, מחדיר כמה אצבעות לכוס הרטוב שלה. מרגיש איך היא מתרחבת.
הוא מציץ בשעון.
12:10
חמש דקות להגיע לילדים, יש לו עוד רבע שעה.
הוא יורק על חור התחת שלה ומחדיר עוד ועוד אצבעות לתוכה, לכוס ולתחת בו זמנית. היא מתפתלת מכאב ומעונג, והוא נהנה מכל רגע. כמו שסיכמו, הוא שם קונדום ומתחיל לזיין את הכוס הצר, המענג כל כך. כמה היה רוצה עכשיו לצבוט חזק בפטמות שראה בתמונה. ציצים יפים יש לזונה. בפעם נעשה את זה כמו שהיא ביקשה, אבל בפעמים הבאות...
התענוג גורם לו לשכוח את עצמו. כשהוא מציץ בשעון, כבר
12:22
עוד כמה פמפומים נמרצים והוא גומר. מרוצה, הוא יוצא מתוכה.
לובש את החולצה, הוא סוקר את התא, רואה את הדברים שלה נשענים שם בחשכה, בפינת התא. הוא מוודא שלא שכח את שקיות הקניות, את הארנק, את הסלולארי. יוצא מהתא כמעט בריצה.
איך הוא שונא לאחר. הוא ממהר, אבל משהו מציק לו. אולי הוא שכח בתא משהו?
12:30
הוא מגיע בזמן. הילדים לא שם, כמובן. שיט, הוא היה מספיק ליהנות מהזונה עוד טיפה.
בנו מגיע, מראה לו מכנסי מרינס שקנה. הילד חולה צבא. נו, מה עם הילדה?
ואי שם, מאחורי העורף, משהו מציק לו.
הילדה מגיעה. "יאללה, שלא תאחרו" הוא מזרז אותם. הם מפנים לו את הגב ללכת למעליות, ודמו קופא בעורקיו.
הזבוב מפסיק לזמזם לו בראש, החתיכה החסרה נופלת למקומה בשקט מחריש אוזניים.
מהגב של הבן משתלשל התיק שלו עם הציורים הכעורים. מהגב של הילדה משתלשל התיק שלה, הדובי הישן והמרופט מתנדנד לו מהריצ'רץ'.
אותו הדובי שהוא ראה מציץ אליו, שם...בחשכת תא השירותים...