בטח הרבה אנשים כבר כתבו על אתמול, אבל הנה שתי האגורות החדשות שלי על אתמול בערב.
היתה לי הפתעה רבה כשאשתי הסכימה לבוא להופעה בנו לימיט, לאחר שבפירוש הבטחתי לה שאין כל מיני 'דברים' נוראיים שיש שם בד"כ,
ואירגנתי ידידה טובה שלי עם בן זוגה.
אז מה שהיה שם לא בדיוק היה 'רגיל' למהדרין, למרות שרוב האנשים פה יגידו כן. היו שם הרבה בגדי עור, וגם עור אדם, וגם עין עם הקולר משכה את תשומת הלב של אשתי...
ואז עמדה אחת לידינו כשעל כל גופה ביחד היה מספיק בד אוליייי בשביל לתפור בגד ים לצ'יוואווה,
ואנשים נכנסו לחדרים הכאילו-סגורים כמו ברכבת נוסעים
(היי, אנחנו ישבנו על הבר ממש בהמשך מסדרון הכניסה. אולי ראיתם אותנו)
נורא הצטערתי שלא היו תגי ניקים, כי בטח היו מלא אנשים שאני קורא אותם, או הם אותי, ולא הכרנו אז לא אמרנו שלום.
ושמחתי להכיר את האנשים מאחורי הניקים, אלה שהכירו לי - רננה, עין, צ'יטה והגננת, נפילי, ועוד אחרים שניקיהם התאדו מזכרוני המקליש,
ולראות חברים שאני כבר מכיר: אושה-מודיעיו-144 שאמרה מי זה מי, ג'ולי הצלמת המתאבדת והיתה למעשה מיצג של ההופעה, עם המצלמה מאחורי הכלוב (איזה סוטים! מה הם כבר עושים עם מצלמות! ועם כזה זום!), טיצ'ר, חתולה, הוא ואנה קרעני נא, ועוד כמה שלא בטוח שרוצים שאגיד את שמם,
ואלה-שלא-מפה היו משעשעים, אלה שבאו למקום שמעולם לא היו בו, וראיתי אותם מציצים מאחורי הוילונות המוגפים ואומרים בהתרגשות וצחקוק של בני 15 - "הנה, הנה, אלה חדרי העינויים!".
חמודים. אלה יהיו הראשונים לעלות על הצלב כשהמהפכה תתחיל.
וההופעה היתה מאד מהנה, השירים המוכרים חלקם העלו לנו, המקשישים, זכרונות, במיוחד שירים שכיום כבר לא שומעים אותם ונזכרנו איך אז, קצת לפני\בזמן\אחרי צבא....
רגעע...בדקתי. כן
לאור הפרסום של ההופעה הבטחתי לארבעה אנשים (ואני ביניהם) שנוכל גם לאכול שם.
הנה מה היה כתוב:
ההופעה תערך במועדון ה- NO Limits , יתכן ששמעתם עליו.
במקום יופק סאונד מקצועי המכבד את המאורע,
ואפשר יהיה לרכוש שתיה ואוכל חם.
ובאנו ואי אפשר לאכול שם כלום! רק נשנושים. אחד מהם, גבר גדל מידות ורעב, כמעט לעס את הברמנית החטובה והלבושה במטפחת אף של דרדס.
אז Olive ידידי, אותו אני לא מכיר: אמת בפרסום! רעבנו שם לאללה!
אבל מעבר לזה נהננו מאאד לשמוע אותך, הגיטרה היתה וירטואוזית להדהים והיה כיף ביותר.
ולי זה היה דרך לקרב, ולו במקצת, את אשתי לעולם הזה, והיא לא התעלפה
(אבל בואו לא נרחיק לכת - זה לא שהיא אי פעם תבוא לשם בערבי ההשתוללויות ששמעתי שיש שם..בואו לא נגזים,
אבל אולי לא תקבל חררה מהאנשים ומהאירועים של העולם האפלולי, המתירני ושופע המיניות הזה)
לפני 17 שנים. 30 בינואר 2007 בשעה 15:41
