לפני 6 שנים. 25 בפברואר 2018 בשעה 18:49
אני נופלת שוב.
אבל לא מתרסקת, רק נשארת בלופ הארור הזה.
נופלת וממשיכה ליפול. כמו בחלומות הנוראיים האלה, בתהום חשוכה ועמוקה שאפילו קרקעית אין לה. רק שזה קורה כשאני ערה. כשאני מוקפת באנשים, כשאני באמצע שיחת ראיון עבודה בטלפון, כשאני קמה מהמיטה או עושה כלים.
וזה לא מפסיק. המוח שלי מאבד אחיזה בעולם ואני ממשיכה ליפול.
