אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שלהבותיה

כותבת לעצמי ונמאס לי למלא מיליוני מחברות וזה גם מעניין לכתוב במקום שאחרים קוראים (או שאולי לא קוראים).
לפני 19 שנים. 3 בפברואר 2005 בשעה 15:24

למרות שחבל שאתה גר במרקז ואני בחיפה ,יש משהו טוב בזה: כאשר אני כן רואה אותך, אנו מבלים הרבה זמן ביחד, וישנים ביחד. כאשר אני ישנה אני מרגישה אותך לידי וכאשר אתה מתעורר אני לצידך. אני כל כך נהנית מהמגע שלך,מהאינטימיות איתך, מהדיבורים איתך. במיוחד מפעם שעברה שהייתי איתך וטיילנו בלילה,כאשר הכי רומנטי, בשכונות היפות ביותר בתל-אביב-וגיליתי שזו כן עיר יפה תודות לך, והייתה לנו שיחה מעניינת ואז חזרנו אלייך והייתה לנו פרטיות בחדר שלך להיות ביחד.
תודה לך על החום,האיכפתיות,הסובלנות,החיבה,החוכמה והחוש הומור שיש לך ועל הבטחון שאתה נותן לי עם הרוגע, הדומיננטיות והבטחון העצמי שיש לך. אומרים שפוגשים את האנשים הנכונים בזמן שצריך אותם ואיתך זה בהחלט נכון. עזרת לי להתגבר על תקופה רעה בחיים שלי, בלי שעשית דבר מסויים רק מפני שאתה זה אתה.

Imike - כיף שיש כאלו חברים
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י