התגבשות

אלה הימים האהובים עליי בשנה

כשהשמיים מעוננים באפור 

יש רעמים וברקים... וגשם

אני כל כך אוהבת את הגשם.

תמיד יוצאת החוצה, לפחות למרפסת,

כדי לחוות את הסערה.

הייתי רוצה לגור במקום שיש בו יותר ימים כאלה.

כן, אני יודעת שלא באמת על זה נכתב השיר.

מנצלת תירוצים.

עד שמצב רוח טוב מגיע יכל להיות נחמד אם הוא גם היה נמשך לאורך זמן.

קשה לתחזק את העניין הזה לאחרונה.

אני צריכה למצוא צ'יט או משהו. 

או אולי שחקן חיזוק.

תגידו מה שתגידו על הביטלס, הם הצילו אותי בילדות יותר מפעם פעמיים.

יש אנשים שבאים להרים,

יש אנשים שבאים להוריד,

אני? רק צריכה ללמוד לברור היטב בין השניים.

The sooner the better.

לא צריך הרבה כדי להרחיק אותי בימים אלה,

כל שדרוש זה להציג דיסוננס קוגניטיבי כזה או אחר.

או לתת יחס שלא היית רוצה לקבל.

I'm weary and

I just ain't got the time

And I'm wasted and

I can't find my way home

שכבר אמצע הלילה, התקופה קשה וכל האנשים שאת הכי קרובה אליהם כבר הלכו לישון.

מחר יהיה יום יותר מוצלח אבל כרגע אני תקועה בלילה הזה.

נחמד הקטע הזה של אמפתיה, איך שכאב של אנשים אחרים הופך גם לכאב שלך. וואלק הייתי מזדכה על החרא הזה, נראה שהרבה מכם מסתדרים בלעדיו.

אין מה לסבך את העניין יותר מדי, לא נעים ולא נוח לי עם הבן אדם? אני מרגישה שאני לא יכולה להתבטא בחופשיות מולו או שהוא לא מבין אותי כשאני מנסה בכל זאת? זה לא משהו נקודתי אלא עניין מגמתי?

יאללה ביי

*תקף לקשרים אפלטונים, מיניים ו/או רומנטיים כאחד.

הפעם בקטע חיובי ומרים יותר.

כן, כזה וייב מתחשק לי.

כל כך התרגלתי לקבל סיבות למה לא, 

נחמד פתאום להיזכר איך זה מרגיש לקבל סיבות למה כן הו כן, בדיוק ככה. זה נעים לי.