התגבשות

אני יודעת שהיא רעבה

הדלת פתוחה

היא יודעת שמחכה לה אוכל בפנים

ועדיין החתולה הזאת נשארת לרגליי במרפסת עד שאסיים את הסיגריה ואכנס פנימה ❤️

שולטת אכזרית עאלק

זה כמו תחרות נושאת פרסים ומי שיהיה לי הכי כיף ונעים איתו מנצח

תמיד כשאני מוצאת את עצמי כועסת על מישהו מסוים יהיה את הרגע שאני אשאל את עצמי (ואולי גם אחרים) האם זה מוצדק. האם מה שהבן אדם עשה לי באמת דורש תגובה כזאת או שאני משליכה עליו מטען שלא באמת קשור אליו, או שאולי הוא משקף לי משהו בעצמי שמפריע לי וכו'. ככל שהזמן עובר אני מגלה שוב ושוב שאם מישהו הצליח להכעיס אותי זה כנראה מעבר למוצדק אבל פתאום תהיתי עד כמה ההתנהלות הזאת נפוצה. כמה אנשים אחרים עוצרים לבחון את התגובות הרגשיות שלהם ואת ההתנהלות שלהם ולתהות האם הם בעצם עשו עוול לבן אדם. ובמידה שכן, האם הם ינסו לתקן את זה.

כן, זו עוד כניסה לבלוג רק כדי לשים שיר.

אלה הימים האהובים עליי בשנה

כשהשמיים מעוננים באפור 

יש רעמים וברקים... וגשם

אני כל כך אוהבת את הגשם.

תמיד יוצאת החוצה, לפחות למרפסת,

כדי לחוות את הסערה.

הייתי רוצה לגור במקום שיש בו יותר ימים כאלה.

כן, אני יודעת שלא באמת על זה נכתב השיר.

מנצלת תירוצים.

עד שמצב רוח טוב מגיע יכל להיות נחמד אם הוא גם היה נמשך לאורך זמן.

קשה לתחזק את העניין הזה לאחרונה.

אני צריכה למצוא צ'יט או משהו. 

או אולי שחקן חיזוק.

תגידו מה שתגידו על הביטלס, הם הצילו אותי בילדות יותר מפעם פעמיים.

יש אנשים שבאים להרים,

יש אנשים שבאים להוריד,

אני? רק צריכה ללמוד לברור היטב בין השניים.

The sooner the better.

לא צריך הרבה כדי להרחיק אותי בימים אלה,

כל שדרוש זה להציג דיסוננס קוגניטיבי כזה או אחר.

או לתת יחס שלא היית רוצה לקבל.

I'm weary and

I just ain't got the time

And I'm wasted and

I can't find my way home

שכבר אמצע הלילה, התקופה קשה וכל האנשים שאת הכי קרובה אליהם כבר הלכו לישון.

מחר יהיה יום יותר מוצלח אבל כרגע אני תקועה בלילה הזה.

נחמד הקטע הזה של אמפתיה, איך שכאב של אנשים אחרים הופך גם לכאב שלך. וואלק הייתי מזדכה על החרא הזה, נראה שהרבה מכם מסתדרים בלעדיו.