אני מאשים את הפטיש לעקבים שלי על המורות שלי לאורך השנים.
בעיקר אבל, אני מאשים את המורה שלי למדעים בכיתה ז.
היא תמיד נעלה עקבים. תמיד.
היה לה כנראה מאות זוגות ולאורך השנה הכרתי את כולם. אני אפילו זוכר הרבה מהם עד היום XD
היה לנו מעיין תורנות שכל פעם מישהו אחר היה בא בסוף היום לסדר את הניסוי ליום הבא.
מאוד אהבתי אותה, וכנראה שהיא גם חיבבה אותי. היינו מסדרים את הניסוי מהר מאוד ואז יושבים קצת ומדברים על הכל. מסתם חברים ועד מדע :)
היא הייתה משלבת רגליים, רגל על רגל ומניחה על השולחן. העקב זקור ומטיל אפילו צל יפיפה על השולחן.
יום אחד אפילו שאלתי אותה אם לא כואב לה לעמוד כל היום בנעליים כאלה. היא צחקה ואמרה שמתרגלים. "רוצה לנסות?" היא שאלה בגיחוך...חבל, דווקא רציתי :)
"אין ספק אבל שאני מגיעה לסוף היום עם צורך עז למסג'."
"אני יכול לעשות לך אם את רוצה :)" עלק תמימות. הייתי ילד ערמומי...
"אני לא חושבת שמורה יכולה לבקש מהתלמיד שלה מסג'" היא צחקה.
"אז אני אבקש, אפשר לעשות לך מסג'"?
פה היא כבר איבדה את זה וצחקה ממש. היא הייתה בטח קצת בהלם כנראה אבל בכל זאת שמה את הרגליים מולי על השולחן
רעדתי, זה היה לי אוקוורד ממש. ספציפית באותו יום היא הייתה בסנדל Wedge שחור כזה והתחלתי לעשות לה מסג' בלי מהצצדים של הנעלים מבלי להוריד אותה.
"You can take off the shoes silly" היא ציחקקה.
הסתבכתי עם הסוגר של הנעל אבל הצלחתי בסוף ומאיך שהזכרון שלי גורם לזה להראות היינו שם שעה ועשיתי לה מסג' תוך כדי שדיברנו.
זה מצחיק שבארה''ב לקרוא לה Mrs. Lawrence היה כלכך נורמלי... היום פה בכלוב זה נשמע משהו קינקי.
"Want to give me another massage?"
מכאן והלך זה כבר הפך להיות די נוהל.
שהיה תורי להיות תורן היא הייתה מניחה את הרגליים מולי והייתי פשוט מתחיל.
הפעם הכי מביכה הייתה כנראה שהיא נעלה מגף גבוהה עם שרוכים על למעלה. כמות הזמן שרק לקח לי להוריד ולנעול ואתה חזרה יצרה סיטואציה מממשששש מביכה.
חבל שהיה לקראת סוף שנה....
מעניין אם היא שמה לב שהתנדבתי לקחת את התורנויות של אחרים...
https://78.media.tumblr.com/8658ba08488ebc8106809c8899eebc11/tumblr_p507ihVpYg1wdwzspo1_500.gif
אה, ולפני שאתם אומרים שהסיפור הזה לא אמיתי, תזכרו שגדלתי בארה''ב :)
