היא כתבה לי שהיא מגיעה מאוחר אז כבר התקלחתי והלכתי לישון.
כבר כמה חודשים שהיא החליטה שאין לה מספיג גישה אלי שאני עם בוקסר, אז אני מוגבל בבית לחצאית. כן, גם שאני הולך לישון.
הדפיקות של העקב שלה ברצפה שהעירו אותי שהיא נכנסה לבית אז כבר קמתי אליה להגיד שלום.
עדיין חצי מתוך שינה, אני נותן לה נשיקה והולך להביא לה כוס מיים כשהיא מסתובבת לכיוון הספה.
"מאמי שכחת משהו?" היא שואלת חצי אומרת.
אני כבר עושה מאמץ גדול יותר להיות ערני ומנסה לרוץ על כל הדברים שעשיתי ואם שכחתי משהו.
"אני לא חושב, שכחתי?"
"כבר שלושה חודשים איך שאני נכנסת הביתה אתה נופל לרגלי ומנשק עד שאני אומרת לך שאתה יכול לקום כפי שחינכתי אותך. והפעם אפילו לא התכופפת לכיוון!"
אני מיד מתחיל בהתנצלות ורץ אליה עם הכוס מיים. אני מתכופף על 4, מניח את הכוס על גבי ומתחיל לנשק וללקק את רגלייה.
כיוויתי שאולי האקט היצירתי של להניח את הכוס על הגב שלי כמו שולחן במקום לתת לה ישעשע אותה מספיק בכדי שהיא תשכח את הטעות שלי.
אחרי כמה דקות של שקט שהצליל היחיד ששומעים זה את הלשון שלי על הנעל שלה, היא אורמת לי להתחיל לעשות לה מסג'.
"אני יודעת שאתה מת מעייפות ורוצה לחזור לישון, אבל אני לא מצליחה לחשוב מה עונש מתאים לטעות שלך"
...
"אתה גם ככה קם מוקדם מחר להכין לי ארוחת בוקר, נראה לי שהיום אתה תישן כאן פשוט."
"כאן?" אני שואל בבהלה "כאן בסלון?"
"כן, זה עדיף לך. זה קרוב יותר למטבח. אל תעז לזוז שאני הולכת. אני גם לא רוצה לראות אותך על הספה. איך שאתה, לך לישון. לילה טוב אפס :)"
היא קמה מהספה, הולכת לכיוון החדר שינה ומכבה את האור אחריה.
אני מוריד את הכוס מיים מגבי ומתקרבל לכדור קטן על הרצפה הקרה והולך לישון.
הולך להיות לילה קשה.
https://i.imgur.com/6MrQ8ia.jpg
שקמתי בבוקר מצאתי את עצמי עם כרית מתחת לראש ועתוף בסמיכה. אני לא בטוח מתי זה קרה, אבל התאהבתי בה מחדש!