באחד מהבלוגים כתוב שרק רבע מהמשתמשים הן נשים,
לרוב הגברים דעה מאוד מוצקה לגבי הבנות שכאן, ואף משתמשים חדשים יחטאו בשאלה הבנאלית "איך את נראית?" (המלצה שלי, תברחי)
ויחד עם זאת אני צוחקת וחושבת על כמות הפניות שיש לי ולכל אישה אחרת
איזו אשליה מפחידה זו, שאנחנו נחשקות ע"י כל כך הרבה
כל חושק הוא מנכ"ל שפוט/עו"ד שרוצה עוד/רופא סמרטוט/מרצה מושפל/קצין שלך/מאסטר אקדמי
וזוהי רק ההתחלה..
כשגבר מציין את כל הפרטים האלה עליו בפרופיל, זה מוכיח כמה בעייתי המצב כאן לגברים, כמו סרדינים המנסים לבלוט בתוך האריזה.
אבל שוב, זו האשליה
זה יכול להיות נחמד, אבל רק לדקה
בפועל המקום הזה מאוד בודד, וכולם כאן בודדים
מנכ"לים מתוסכלים מהנישואין, שולטות חרדות לבדידותן, נשלטות רוצות חום לרגע ונשלטים מבקשים לקבל את מבוקשם האמתי בטרם יחזרו לוניל.
המקום הזה רווי בעצב
הוא שואב אותך אליו,
ואנחנו? לנצח חוזרים. כל חודש, או שנה.
