סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ולפעמים (באמת) המציאות עולה על כל דמיון

"מתי מסיים לעבוד מחר?" הודעה כל כך שגרתית לכאורה, כל כך תמימה וסתמית. בדרך כלל זה אכן כך, אבל לא במקרה שלנו. הטקסט הקצרצר הזה מכיל בתוכו את תמצית חיי בשנים האחרונות, ה"שאלה" הזו היא לא ממש שאלה, היא יותר הוראה, הוראה לסיים מחר מוקדם לעבוד בכדי שאשתי תוכל לצאת לבלות בערב.
מרגע שקראתי את ההודעה אני חושב רק עליו, מנסה לנחש מיהו אותו בר מזל, מנסה לדמיין איך הוא נראה והיכן ואיך נפגשו. במה הוא עובד, האם נשוי, האם הזין שלו גדול. האם הוא מודע לעובדה שבזמן שהוא יתכונן מחר למפגש עם אשתי, אני אהיה שם, מושפל ותוהה היכן טעיתי, עסוק בלמרוח אותה בקרם גוף בניחוח אקזוטי עדין, כזה שצריך להתקרב ממש קרוב בכדי להריח אותו. קרוב מדי, קרוב עד כדי כך שכשהיא תחזור לבית, אני אוכל להריח את ריח הבושם שלו (לא רק).
לאחר מס' שעות מעז לבקש ממנה לשלוח תמונה שלו, היא לא מסכימה, היא אף פעם לא מסכימה לשלוח לי תמונה לפני שהיא נפגשת עם מישהו. לאחר מכן, תלוי במצב הרוח שלה.
אני מתחנן אליה תמיד שתדאג לי לתמונות שלה נדפקת, יש לה מלא תמונות כאלו, היא לא מוכנה להראות לי כי הם לא מרשים לה, זה מטריף אותי!! לעיתים נדירות, היא מפתיעה אותי ושולחת לי אחת, ככה סתם באמצע היום, כשאני בעבודה. אני יודע שהיא נהנית לשמוע תוך מס' דקות שאוננתי על התמונה והשפרצתי כמו ילד מתבגר, למרות שהיא תמיד רושמת לי שאני מגעיל אותה ושאני כל כך אפס שזה מחרמן אותי.
"נו", היא מתזכרת אותי שעוד לא עניתי לה מתי מסיים לעבוד מחר.
"מתי שתרצי אהובתי, מתי שתרצי" עניתי.
"יפה", היא שולחת. למרות שמדובר בהודעת טקטס, ניתן להבחין בנימת ההתנשאות שלה.
מרגע זה, הופך היום שלי ל"יום שלפני"...
לפני 4 שנים. 7 באפריל 2019 בשעה 23:24

אז במשך תקופה ארוכה תהיתי איפה טעיתי. מה גרם לי לעזאזל להגיע לאן שהגעתי. מדוע ולמה צצים להם ממעמקי נשמתי כל הזמן הדחפים המשונים הללו. דחפים שאין לי היכולת להתנגד להם, דחפים שמרגע שהם מחלחלים לתוכי אני מתמסר לצורך להוציאם לפועל. חפרתי ונברתי בנבכי זכרונותי והגעתי לכדי מסקנה אחת ויחידה.. זה קרה כשהייתי נער.. זה קרה בגלל נהג האוטובוס ההוא, אלי שמו, ש"התנדב"  לקחת אותי טרמפ עד לאן שאצטרך. השעה הייתה מאוחרת כבר, השעות הללו שגורמות לך לקפוץ מאושר כשמישהו מציע לך טרמפ. "קפה ויוצאים לדרך" הוא אמר ולקח אותי איתו לחדר הנהגים. בהתחלה לא רציתי להיכנס אבל היה קר וגשום אז נכנעתי למזג האוויר ונכנסתי. בחדר ישב עוד נהג ואיכשהו זה הרגיש לי די מרגיע.

תוך כדי הכנת הקפה שאל אותו הנהג הנוסף כיצד אני משלם לו. והוא ענה בצחוק שאני הולך למצוץ לו את הזין וצחק בקול רם. אני צחקקתי במבוכה. הנהג השני צעק לעברי, זה תעריף לילה, מציצה לא תספיק.. ושניהם צחקו.

אלי התיישב בספה והפציר בי לבוא לשבת. אל תדאג, אנחנו לא נושכים. אז התיישבתי.. אלי מימין והנהג הנוסף משמאל. בהתחלה הם התעניינו בי ושאלו כל מיני שאלות. אחר כך, התחילו לספר בדיחות גסות. ואז, הגיעו הנגיעות, נגיעות קטנות כאלו, כאילו לא במתכוון. ואז אלי התקרב, התקרב מדי. רציתי לקום אך הוא תפס אותי והצמיד את שפתיו לאוזן שלי. הוא לחש לי; אל תדאג, אנחנו ניקח אותך לאן שאתה רוצה, אבל קודם נעשה קצת פאן. הוא נישק אותי כל כך חזק שיכולתי להרגיש את הלשון שלו עמוק בתוך הגרון שלי. לאחר מס' שניות הוא הפנה את ראשי לאחור, הנהג השני כבר המתין עם הזין מחוץ למכנסיים. פאק! זה היה זין עצום!! אלי דחף את ראשי לעבר הזין שלו והכריח אותי למצוץ אותו. בזמן שאני מוצץ, אלי משך את מכנסי לאחור ודחף לי בפראות אצבע לתחת. לא הצלחתי אפילו להאנק מכאב כי הפה שלי היה מלא בזין. לאחר מס' דקות הוא גמר.. בלית ברירה בלעתי הכל. שתי טפיחות על התחת ואלי הצהיר; זזים. שתיתי כוס מים ויצאנו לכיוון האוטובוס. הנהג הנוסף הצטרף גם הוא. כשנכנסנו לאוטובוס, אלי הורה לי להתפשט. שילמת לנהג הלא נכון הוא אמר תוך כדי גיחוך. התחלנו בנסיעה, אלי, לא אהב שאני לא מתפשט והפשיט אותי בעצמו. הוא דחק בי לרדת על הברכיים, שלף את הזין שלו והתחיל לזיין לי את הפה. בשלב מסויים, הוא גרר אותי לקדמת האוטובוס ליד עמדת הנהג ומול דלתות הכניסה. סירבתי למצוץ לו מכיוון שהיינו חשופים אך הוא סטר לי והכניס את הזין שלו לפה שלי בכוח. בהמשך הנהג הנוסף פתח את הדלתות בזמן שעמדנו ברמזור. אני לא יודע אם היה לידינו רכב או לא, אלי לא אפשר לי לי להוציא את הזין מהפה ולהסתכל. ואז, האוטובוס עצר. הצלחתי להגניב מבט וראיתי שאנחנו בחניון חשוך כלשהו. אלי והנהג השני התפשטו ולקחו אותי לחלקו האחורי של האוטובוס. אלי כיסה לי את העיניים ושוב הוריד אותי לרצפה. הם הכניסו לי את הזין לפה אחד אחרי השני ולעיתים במקביל. בשלב מסויים, שמעתי את דלת האוטובוס נפתחת. נלחצתי ממש, אבל הם השתיקו אותי והורו לי להמשיך. הרגשתי שעוד מישהו הצטרף. הם דיברו ביניהם בלי הפסקה. אחד מהם, הרים אותי מהרצפה, כופף אותי, ודחף לי בפראות את הזין לתחת. צרחתי מכאב, בכיתי, אבל הוא המשיך ולחש לעברי; שאם ארפה אני אפילו אהנה מזה. שוב דלת נפתחת, אנשים נוספים הגיעו. כולם סביבי, נוגעים ומלטפים בזמן שאני נאנק מכאבים. אחד יוצא ואחד מכניס, בלי הפסקה. תוך שאני גונח מכאב, הרגשתי שאחד מהם גמר לי על הפנים. מי שדפק אותי בתחת לא הפסיק להפליק לי על הישבן ולבסוף גמר בתוכי. אחריו נכנס מישהו נוסף וגם הוא גמר בתוכי. אני חושב שסה"כ שישה אנשים גמרו בתוכי. הפוגה.. חששתי להוריד את כיסוי העיניים. הרגשתי שהאוטובוס ממשיך בנסיעה. חלק מהאנשים ירדו כבר. אלי מלטף ומנשק אותי. בוא לסיבוב נוסף הוא מורה לי ומושיב אותי עליו. הוא חונק אותי תוך כדי זיון ואני נחנק. ואז, באופן פתאומי ממש, גמרתי. גמרתי כל כך הרבה עד שהתחלתי לרעוד. לא ממש הבנתי איך ולמה גמרתי. לא נהנתי מזה, שנאתי את עצמי על זה. בדיעבד, לא הצלחתי להסביר לעצמי מדוע לא התנגדתי. תירצתי לעצמי שלל תירוצים על מנת לשקם את הגבריות שלי. המשכתי הלאה...

היום אני מבין שזו נקודת התפנית בחיי, האירוע הזה הוא שורש הבעיה. אני נורא כועס על אלי הנהג ההוא וגם על החברים שלו. לעיתים אני מנסה לאתר אותו. נורא הייתי רוצה להטיח בו את האשמה לכל הבעיות שלי, להטיח בו את האשמה ולהתחנן שיעשה את זה שוב. 

לפני 5 שנים. 21 באפריל 2018 בשעה 10:40

מוצץ סוכרייה על מקל... איכשהו, אף פעם לא מצליח למצוץ אותה עד הסוף. תמיד נכנע לצורך הזה לנגוס בה בחוזקה ולהנות משברי הסוכריה המתפזרים בחלל פי, למרות שכך היא נגמרת מהר יותר.

ואז זה היכה בי... היא, בדיוק כמו הסוכריה הזו.. לא יכולתי להתגבר על הצורך לחוש ולממש את האהבה הזו בדרכי שלי, למרות שכך היא נגמרה מהר יותר. 

לפני 6 שנים. 17 בדצמבר 2017 בשעה 23:21

אני לא שולח סרטונים שלה!! הבהרתי לו בפעם המי יודע כמה. לא שולח וזהו! הצהרתי זאת בתחושת עליונות שהרי זו אישתי וברור שהוא יעשה הכל בשביל להיפגש איתה.. בשביל לזיין אותה. אבל אז הוא רשם לי; "עזוב נוותר".. וואוו! לזה לא ציפיתי! ממש רציתי שהיא תיפגש איתו. התמונות של הזין העצום שלו עשו את העבודה. קצת נלחצתי.. נפלט לי שאני מוכן להראות לו את הסרטונים בלייב אבל לא שולח. לא באמת חשבתי שהוא יקבל את ההצעה, אבל מסתבר שמתחילת השיחה ביננו לא קראתי נכון את הבנאדם והוא מיהר לשלוח כתובת ומועד למפגש. 

אז נפגשנו, חשבתי שנשב 5 דקות באוטו, שהוא יצפה במספר סרטונים ואז אולי איזו שיחה קצרה עם אישתי כדי לתאם מפגש. אבל הוא התעקש שאעלה אליו לדירה, טען שיש לו הרבה שאלות לשאול. אז עליתי... כשעמדתי בפתח הדירה גיליתי להפתעתי שאנחנו לא לבד. חבר שלו ישב בסלון וצפה בכדורסל. שנאתי את זה והתעצבנתי לעצמי, אבל לא יכולתי להרשות לעצמי לפספס את ההזדמנות הזו. לא הפסקתי לדמיין אותה אוחזת בסדינים ומתפתלת מעונג בזמן שהוא איתה. כל כך חיכיתי לבהות בסימני האחיזה של הידיים הענקיות שלו על הישבן שלה. אז בלעתי רוק ונכנסתי פנימה. היה לו חיוך מתנשא על הפנים, הרגשתי שעמדת הכוח שלי התערערה קצת. המשכתי בכל זאת..

מרווח בכיסא הוא צפה בסרטונים שלה, נדפקת מכל כיוון, גונחת בקולי קולות. מדי פעם סינן לעבר החבר שלו "שיואו אתה חייב לבוא לראות את המכשיר הזה.. חתיכת מכונה משומנת". הוא מצידו לא ממש טרח לקום מהספה. ואני, אני המתנתי בסבלנות לרגע הנכון בכדי לקחת את הטלפון שלי ולעוף משם. פתאום הוא הניח את הטלפון על השולחן, קם מהכיסא והתמתח... הזין העצום שלו בלט כאילו עוד רגע הוא קורע את המכנסיים. אני צריך מים קרים הוא הכריז. להביא לך גם הוא שאל תוך כדי הליכה מדדה לכיוון המטבח. כן תודה עניתי. 

תראה, הוא קרא בקול מבעד לדלת המקרר, העניין הוא כזה.. אתה רוצה שאזיין את אשתך הוא קבע. נכון? איך לעזאזל הוא שם אותי במקום שבוא אני צריך אותו ולא הוא צריך אותי, תהיתי לעצמי. אבל כל מה שיצא לי מהפה זה; ממש!!. יפה! אז אני רוצה משהו בתמורה.. בעודי תוהה לאן הוא חותר, הוא הציג את החבר מהספה; זה אלון, חבר טוב שלי.. הזין התחיל להתנפח לי.. התמונות שלה עם שניהם מיד התחילו להציף אותי.. אבל הוא קטע את חוט הפנטזיה שלי וכהרגלו הפתיע אותי שוב. אתה מוצא חן בעיניו הוא הכריז. ואם אתה רוצה שאזיין את אישתך, אז אני מניח שאתה יודע מה אנחנו רוצים ממך.. 

מה פתאום אין מצב! גמגמתי... תקשיב! ניסיתי להיות אסרטיבי.. בלי לחשוב פעמיים הוא ניגש לדלת, פתח אותה והורה לי לצאת. רגע, רגע, אל תהייה כזה אמרתי. והוא בשלו, לא מניד עפעף. רגע, התחננתי שוב, מה זה אומר? מה הוא רוצה ממני בדיוק? הוא סגר את הדלת.. שוב החיוך המתנשא הזה.. שאל את אלון! הוא הנחה אותי. הסתובבתי לאלון, ממתין למוצא פיו.. החיוך המתנשא שלו היה אפילו מעצבן יותר.. רד על הבירכיים! הוא ציווה עלי תוך שהוא מרים עצמו סוף סוף מהספה. הוא היה ממש גבוה. לא ממש יודע למה, מניח שהתמונות של אישתי לא הרפו ממני. איכשהו עד שאלון הגיע אלי כבר הייתי על הבירכיים. הוא שלף את הזין שלו בלי לחשוב פעמיים, קח אותו! הוא ציווה ודחף לי אותו לתוך הפה. הזין שלו התנפח מהר מאוד. הוא הוציא אותו, החזיק לי את הצוואר והורה לי להתפשט. הפנתי את מבטי לכיוון החבר כאילו תוהה מה לעזאזל ומצפה לישועה. הוא היה עסוק בטלפון שלי ואפילו לא טרח להסתכל לכיווני. אסי לא יעזור לך, תתפשט! אמר אלון תוך שהוא מוריד ממני את החולצה. אני לא התנגדתי ורק תהיתי לעצמי האם זה שווה את זה. אלון לא הסתפק בחולצה והפשיט ממני את שאר הבגדים.. מהר מאוד מצאתי עצמי שוב על הבירכיים עם הזין שלו בפה שלי. מרגע לרגע אלון הפך לאגרסיבי יותר, הוא תפס לי את הראש וזיין לי את הפה בחוזקה.. ניסיתי להתנגד אבל אסי איים ש"העסקה" תבוטל. לרגע אחד, בזמן שאלון שחרר לי את הראש בכדי שאנשום, היה נדמה לי שראיתי את אסי מצלם אותנו, לא הספקתי לומר משהו ומיד הזין של אלון שוב סתם לי את הפה. בין קללה לקללה, שמעתי את אלון מדקלם למצלמה; "הינה בעלך ההומו.. לא פלא שאת מזדיינת עם אחרים.. אסי ילמד אותך מה זה זין אמיתי". זה ממש הטריף אותי, כמעט שהשפרצתי כמו מטורף. ואז, רגע לפני, אלון משך אותי כלפי מעלה, תוך שהוא צועק לאסי; צלם, צלם את זה!. כופף אותי באגרסיביות על הספה והכניס את הזין שלו לתחת שלי. צרחתי.. הרגליים שלי היו באוויר והראש תקוע בין כריות הספה. רציתי להתנגד אבל משהו עצר בעדי.. לא יודע אם זה בגלל תחושת ההשפלה המטריפה או בגלל שאסי איים שישלח את התמונות והסרטונים שצילם לכל אנשי הקשר בטלפון שלי. האגרסיביות של אלון רק הלכה והחמירה.. הוא זיין אותי ממש בפראות, הפליק לי בתחת ובירכיים ללא הפסקה, משך לי את הבייצים ולא הפסיק לכנות אותי זונה וכלבה. התחננתי להפסקה. אסי צעק מהחדר השני; גם שאישתך תתחנן להפסקה היא לא תקבל!. אלון שינה טקטיקה ועבר לאחוז אותי בגרון.. הוא חנק אותי כל כך חזק שהתקשתי לנשום.. לא ידעתי שהגב שלי מסוגל להתקמר בצורה כזו. לא הפסקתי לדמיין את אישתי בתנוחה הזו. אסי חזר מהחדר וקרא לאלון לעצור לרגע. הוא ציווה עלי להישאר באותה תנוחה ולא לזוז. מסתבר שהוא הביא טושים מהחדר והם החלו לרשום לי על התחת והגב שאני זונה וכלבה. הם חתמו את השמות שלהם על התחת שלי. אלון צילם אותי וצחק, אסי הראה לי את התמונה ואמר שאת זו הוא בטוח שולח לאישתי. התחננתי שלא! אז בוא תראה לנו איזו מכונה אתה הוא אמר, תפס לי את הראש והכניס את הזין שלו לפה שלי.. מכונה מכונה! צחקק אלון ודחף לי אצבע לתחת. את האצבע החליף מהר מאוד בזין שלו. בכל פעם שהוא טפח עם האגן שלו עלי הרגשתי את הזין העצום של אסי נכנס לי עמוק לתוך הגרון.. דקות לא מבוטלות עברו להן עד שהם החליטו להחליף תפקידים.. אסי בבקשה לא! התחננתי. אין סיכוי שאתה מזיין אותי עם הזין העצום הזה.. סתום את הפה! הוא אמר. אלון הצהיר שהוא כבר ידאג לזה ודחף לי את הזין לפה. רעדתי.. פחדתי נורא מהזין של אסי. רועדת? הוא שאל אותי.. אין לך מה לפחד, כולה הולך לשפד אותך הוא אמר תוך שהוא מפליק לי על התחת. הוא דחף את הזין שלו לאט וברגע שהראש נכנס הוא החל לדפוק אותי בטירוף. זה הרגיש כאילו הזין שלו ושל אלון נפגשים היכנשהו באמצע. הם לא הפסיקו לדבר ולצחוק ביניהם תוך כדי. אלון שאל את אסי אם הוא מתכוון למלא אותי בשפיך והוא צרח; בטח! אני אמלא את הכלבה הזו בשפיך חם. לא הצלחתי להתנגד אפילו, מלמלתי חצאי מילים לא ברורות. אסי החל לגנוח בקולי קולות ולאחוז לי את הישבן בטירוף, הוא התפתל והתכווץ בלי הרף וזה הרגיש כאילו השפיך שלו לא נגמר. אלון התחיל להשפריץ לי בפה ואז הוא שלף אותו והמשיך להשפריץ לי על הפנים. אסי לא פספס את ההזדמנות להסריט את זה ובנוסף הספיק לתת צילום אחרון של הזין שלו בתוך התחת שלי. מנוחה! סוף סוף הפסקה! אסי ואלון הלכו לשתות במטבח לא לפני שכל אחד מהם כיבד את עצמו בכאפה אחרונה לתחת שלי. 

כשסיימו לשתות, חזרו לסלון. בעודי מתרומם רועד מהספה. שאלתי את אסי למתי הוא רוצה לקבוע עם אישתי, הוא גיחך וסימן סימון כלשהו לאלון. אלון אסף את הבגדים שלי מהרצפה, הלך לעבר המרפסת וזרק אותם לרחוב. לא הספקתי להגיד כלום ואסי ניגש אלי עם הטלפון שלו והראה לי מספר תמונות שלי. יש לי עוד המון חברים שצריכים להשתמש בך לפני שאישתך תזכה להנות מהזין שלי. תהיי זמינה כשאסמס אם את לא רוצה למצוא את התמונות והסרטונים שלך מפוזרים בכל מיני מקומות. עכשיו זדייני מכאן הוא ציווה עלי ודחק אותי אל מחוץ לדלת של הדירה. 

שבועיים כמעט עברו, עדיין לא כל כך מסוגל לשבת. הישבנים עוד אדומים מעט וסימני הטושים מסרבים להיעלם לגמרי. צליל הודעה נכנסת, ועוד אחת ועוד אחת.. פותח את ההודעות: תמונה של הפנים של מכוסות בשפיך, תמונה שלי מכופף כשהזין של אלון בתחת שלי והוא עושה אצבע משולשת. והודעה קצרצרה אחת; מחר 22:30 אצלי בדירה. תדאג להביא חוטיני ושבע נשמות.. נשמה אחת לכל זין שתקבלי.

הרגליים שוב רועדות...

בסדר.. אני משיב.. 

לפני 7 שנים. 19 במאי 2016 בשעה 19:24

"מתי מסיים לעבוד מחר?" הודעה כל כך שגרתית לכאורה, כל כך תמימה וסתמית. בדרך כלל זה אכן כך, אבל לא במקרה שלנו. הטקסט הקצרצר הזה מכיל בתוכו את תמצית חיי בשנים האחרונות, ה"שאלה" הזו היא לא ממש שאלה, היא יותר הוראה, הוראה לסיים מחר מוקדם לעבוד בכדי שאשתי תוכל לצאת לבלות בערב.

מרגע שקראתי את ההודעה אני חושב רק עליו, מנסה לנחש מיהו אותו בר מזל, מנסה לדמיין איך הוא נראה והיכן ואיך נפגשו. במה הוא עובד, האם נשוי, האם הזין שלו גדול. האם הוא מודע לעובדה שבזמן שהוא יתכונן מחר למפגש עם אשתי, אני אהיה שם, מושפל ותוהה היכן טעיתי, עסוק בלמרוח אותה בקרם גוף בניחוח אקזוטי עדין, כזה שצריך להתקרב ממש קרוב בכדי להריח אותו. קרוב מדי, קרוב עד כדי כך שכשהיא תחזור לבית, אני אוכל להריח את ריח הבושם שלו (לא רק).
לאחר מס' שעות מעז לבקש ממנה לשלוח תמונה שלו, היא לא מסכימה, היא אף פעם לא מסכימה לשלוח לי תמונה לפני שהיא נפגשת עם מישהו. לאחר מכן, תלוי במצב הרוח שלה.
אני מתחנן אליה תמיד שתדאג לי לתמונות שלה נדפקת, יש לה מלא תמונות כאלו, היא לא מוכנה להראות לי כי הם לא מרשים לה, זה מטריף אותי!! לעיתים נדירות, היא מפתיעה אותי ושולחת לי אחת, ככה סתם באמצע היום, כשאני בעבודה. אני יודע שהיא נהנית לשמוע תוך מס' דקות שאוננתי על התמונה והשפרצתי כמו ילד מתבגר, למרות שהיא תמיד רושמת לי שאני מגעיל אותה ושאני כל כך אפס שזה מחרמן אותי.
"נו", היא מתזכרת אותי שעוד לא עניתי לה מתי מסיים לעבוד מחר.
"מתי שתרצי אהובתי, מתי שתרצי" עניתי.
"יפה", היא שולחת. למרות שמדובר בהודעת טקטס, ניתן להבחין בנימת ההתנשאות שלה.
מרגע זה, הופך היום שלי ל"יום שלפני"...