אין צורך בהוראות מיותרות, כל ראשון אני יודעת בדיוק את הנוהל.
אני מכינה לך קפה חזק בדיוק בדרך אתה אוהב, מניחה את הבקבוקון של חומר הסיכה על הרצפה ומתפשטת. עומדת מאחורי הספה על קצות האצבעות ורגליים מפושקות, בטן מתגלגלת על הספה, פנים טמונות בין הכריות. שמונה אפס אפס בדיוק. אני צריכה לחכות לך. לפעמים אתה מגיע אחריי כמה דקות בלבד, לפעמים כשאתה מגיע ומרים לי את הפנים השעה כבר עשר ורבע. תלוי מתי נגמרת לך המשמרת, לשוטרים העבודה לעולם לא מסתיימת.
מחכה שתגיע ותיקח בעלות על מה ששלך. אני לא צריכה מילות אהבה או הדרכה. הכל פתוח, הכל לשימושך, רק תגיע ותבחר במה להשתמש. אתה תמיד אומר לי להשאיר את החומר סיכה על הרצפה, אבל בוא נודה באמת, אף פעם אין צורך בו. אני כלבה רטובה.
אתה מושך בשיער ומרים לי את הראש כשאתה גומר. מנשק לי את הרקה, מסתובב בבית לכמה ויוצא. כשאני חוזרת לחיים האמיתיים, כמו תמיד הכוס קפה שלך ריקה.
