לפני 8 שנים. 28 בספטמבר 2016 בשעה 21:11
מרגישה כ"כ קטנה ופגיעה
ואני שונאת את זה...
למדתי עוד מזמן
שאף אחד לא יהיה שם בשביל להציל אותי,
חוץ מאמא כמובן...
ותמיד החדירו לי את זה
מגיל קטן
שאני לעצמי בסופו של דבר ,
אבל זה לא סותר
שצריך לסמוך על אנשים,
או לנסות לפחות...
ואז שוב חוזרים למעגל הזה של הפגיעות
נכון זה כואב,
אבל חלק מהחיים זה להרגיש משהו..
העצב זה רגש שפשוט מזכיר לנו כמה טוב היה לנו
איזה חוויות חווינו ועם מי..
פעם הייתי מצטערת וחושבת שאיבדתי אנשים מסויימים בחיי..
היום זה כבר לא ככה..
היום הם אלו שאיבדו אותי...