לפני 6 שנים. 5 ביוני 2017 בשעה 18:09
לפעמים אני שונאת את עצמי לכמה רגעים,
כן מסתבר שזה קורה גם לי-לגברת "את כ"כ מתה על עצמך"
ויש בזה מן האמת כי ראיתי מה יש מסביב.
מעט איכות, מעט מאוד.
אבל גם אני נתקפת ברגעים של שניאה,תיעוב
כלפי עצמי וכלפי מעשים מסויימים שלי,
ואז זה עובר כמו כל דבר...
כמו שפעם חשבתי שהדבר הכי נוראי ביותר זה שנשבר הלב בגיל 17 בפעם הראשונה
(ולהרבה זאת גם הפעם האחרונה)
כי אז מנסים להרגיש משהו ומתרגלים לנסיון,
ולפעמים גם תוך כדי מחפשים ריגוש כדי להרגיש טיפה חיים,
ואז מרגישים מתים שוב.
ואני צעירה בסה"כ...עדיין
זה רק עיניין של זמן.
ולחזור לפה...
Once an addict always an addict
כניראה בציפיה לפגוש מישהו שונה,אחר,סוחף (אולי גם לא כזה מכור-כי המכורים הכבדים זה המצב הכי קשה)
כזה שלא אחרי יומיים אני אוכלת לארוחת בוקר.