אני מנסה לחשוב על "הדרך המינית" שעברתי. חלקה עברתי עם אחרים (ליתר דיוק עם אחרות), חלקה עברתי עם עצמי. לאחרונה הרבה עם עצמי, מהורהר ובעיקר מעורער.
דרך השאלה "מי אני" אני חושב גם באמצעות אנשי הכלוב (דרך הבלוגים שלכם, השיחות עם חלקכם וכו'), מנסה אולי לשרטט איזה קו מחבר בין "נשלטים/ות" או "שולטים/ות". למצוא איזה מיתאם. האם יש קשר סיבתי בין חוויותיו של אדם ו"האני המיני" שלו כשולט או נשלט? או שמא מדובר במשהו שטבוע בדי.אנ.איי של אותו אדם?...
דבר אחד בטוח - להבניה חברתית יש תפקיד מכריע. העובדה שאנו חיים בחברה פטריארכלית תורמת לאיך שהיחסים הבידיאסאמיים נתפשים. ודאי שהעובדה שהחברה צרבה בתודעה שלנו את התפישה שהזכר הוא השולט, החזק והחודר, ואילו מנגד הנקבה היא הנשלטת, החלשה והנחדרת, הביאה לכך שכל העולם הבידיאסאמי מעוצב באופן הזה. בהתאם לכך, הנשים השולטות מקבלות את תפקיד החודר, ואילו הגברים הנשלטים מקבלים את תפקיד הנחדר - היפוך תפקידים שמאפשר אסקפיזם לרגע מהתפקיד ש"נגזר" עלינו, ומאפשר לנו להיות "נחשקים" בעולם שאולי אנחנו לא כל כך מותאמים לו, וליתר דיוק - להבניה החברתית השולטת שבו. לכן, גם הרבה גברים שרוב חייהם לא היו נחשקים יהפכו להיות "שולטים" - הגדרה שמאפשרת להם להגשים חוויה בלתי ממומשת. בהתאם, הרבה נשים לא נחשקות יהפכו להיות שולטות - מקום שנותן להן כוח שמעולם לא היה להן ב"עולם האמיתי". אתם מבינים? כי בעולמנו הפטריארכלי הגבר המוצלח הוא מטבעו "שולט". אין לו צורך במשחק תפקידים.
ומתי בכל הסיפור הזה אני בדיוק הפכתי ל"נשלט"?
זה הוביל אותי להיזכר בחוויותיי המיניות - רובן ככולן כ"גבר גבר" דומיננטי. נזכרתי בפעם אחת לפני כמה שנים כשפגשתי במסיבה תל-אביבית מישהי שהכרתי באיזו עבודה זמנית. אני עם חבריי, היא עם חברותיה. כולנו שתינו לשוכרה ובשלב כלשהו התחלנו לפלרטט. ואז היא אמרה לי "חבל שאתה צעיר ממני, זה לא יקרה בינינו" (היא גדולה ממני בשנתיים). אבל אני יודע מתי בחורה רוצה אותי, וידעתי ללא ספק שהיא הייתה בעניין. לחשתי לה באוזן "אנחנו הולכים אליך לדירה עכשיו". לא עברו 5 דקות והיא נפרדה לשלום מחברותיה והייתה איתי במונית בדרך לדירה שלה. מרגע שנכנסנו תוך זמן קצר הפשטתי אותה לגמרי ונכנסנו למיטה. אני לא זוכר לגמרי את הערב כי הייתי שיכור. מאד. אבל אני כן זוכר שבמהלך הסקס, כשהיא שכובה, נעמדתי מעל ראשה והנחתי עליו את איבריי המוצנעים. אני לא אשכח את הרגע הזה שהיא פערה את פיה ופשוט הכניסה את האשכים שלי במלואם לתוכו, בזמן שהזין שלי נמרח לה על הפנים. אני לא אשכח כמה זה גירה אותה וכמה זה גירה אותי. אי אפשר לתאר את התחושה הזאת - תחושה של כוח. להביט מלמעלה על בחורה יפהפייה ותמימת מראה, מכניסה למקום הכי הגייני ושמור שלה את שק האשכים שלי, ובכזו תאווה. לא אשכח את המריחות של הליפסטיק האדום על אשכיי.
והיום, היום אני מחפש משהו שונה לגמרי, היום אני מוצא את תחושת הכוח דווקא מהמקום הנגדי: מלמטה, מחוסר-האונים, מהויתור על האגו ועל תחושת השליטה. היום אני מוצא משהו מרתק יותר ומגרה יותר דווקא בתחושת הכניעות - כשאני זה השכוב מטה ופוער את פי. היכן בכל הסיפור הזה ההבניה החברתית נתנה את אותותיי עליי? מה במסלול חיי הוביל אותי לכך? האמת שאין לי תשובה, רק יצר.
