פומיקי פה, פומיקי שם

בשבת, אחרי מזמוזי הבוקר וקפה הצהריים, הזכרתי בעוונותיי שיש הרים של כביסה לקפל, ובכלל, להחליף ארון חורף בארון קיץ.
חברינו יודעים, שגרגמל ואני בכלל מגיעים מזוגיות ונילית, והבדסמ עבורנו - דרך מצוינת לעבוד על דברים פסיכולוגיים אישיים של כל אחד מאיתנו, מעבר לסטיות המיניות.
כך שכשהזכרתי את הכביסה, גרגמל התמתח על משכבו והציץ בשעון: השעה עכשיו עשרה לשלוש, כמה זמן את צריכה בשביל לנקות את הסלון לגמרי כדי שנוכל למלא אותו בכביסה לקיפול?
עם לשאוב אבק או בלי לשאוב? שאלתי
עם לשאוב.
אני לא יודעת, התמתחתי גם אני, עשרים דקות, חצי שעה?
את אומרת או שואלת אותי? שאל גרגמל בקול המאסטר שלו
אני לא יודעת, אמרתי, בלי לשים לב לשינוי בקולו.
שאלתי אותך שאלה, את יכולה לתת לי תשובה?! הוא שאל, בקול שהפסיק את ההתמתחות והתחיל את ההתפכחות.
"חצי שעה" עניתי בקול קטן
"יש לך 40 דקות" הוא אמר והוסיף "אני הולך עם הכלבה לטייל (לא אני, הכלבה השניה) ולקנות סיגריות. כשאני חוזרת אני רוצה סלון מצוחצח, קפה וקינוח, ואוי לך אם משהו מהדברים לא יהיה מושלם"
מייד חישבתי בראשי הקטן מה אעשה ובאיזה סדר, קשה קצת עם זמנים כשאתה לא יודע לספור. עוד אני חושבת, הוטחתי אל הקיר, ויד לא ביישנית בכלל החלה מחטטת באחורי, מפשקת את רגלי ומרעידה עולמות. "ידיים על הקיר" הוא אמר, "ותפשקי עוד". מה לעשות, פישקתי.
גרגמל מדביק אותי לקיר ופותח אותי עד שאני רטובה לגמרי, ואז הוא משליך אותי על בטני על משענת הספה ומזיין לי את הצורה. הוא גומר לי עד הגב ומורח אותי בזרע עד שאני כולי דביקה, ואז מסתכל בשעון ואומר לי "עברו 20 דקות פומי, ועוד לא עשית כלום?! ומה זה הדביק הזה על הגב שלך, מהר תסדרי את עצמך!"
אני רצה למקלחת ומאסטר אחרי, המים קרים לי, אבל אני רוחצת, ולא מגיעה לאזורים הדביקים באמת. "מאסטר תעזור לי..." אני מצטטת, והוא לוקח את הברז ומשפריץ לי על כל הגוף. "המים קרים" אני מתלוננת, אז גרגמל מסיט את הטמפרטורה לקרין ביותר (קפואים!) ואומר לי לפשק. אני צורחת וצוחקת (אצלי זה בדרך כלל בא ביחד) וכשהוא מחליט שאני נקייה, הוא משאיר אותי שם ויוצא. מתוך ה40 דקות נשארו לי רק 15, או משהו כזה, אבל כשהוא חוזר הסלון מבריק, הקפה מוכן, הקינוח ערוך על השולחן, וסאבית אחת, מרוצה ומסופקת, מעשנת סיגרית נצחון קטנה.
מסתבר, שמה שאפשר לעשות ב40 דקות, אפשר, אם ממש משתדלים ועושים הכל בריצה, לעשות גם ב-15.
ואיך הכותרת מתקשרת לכל זה?
ובכן, לאחר הצלחתי המסחררת בעמידה בזמנים או על הקיר, הוחלט שהרווחתי צלב משלי, בהתאמה אישית. חבר יקר וקרוב הסכים לעזור בעניני הבטיחות והגודל.
בקרוב התליה.