הסטיות שלי, מה לעשות, הן שלי. על רובן אני בכלל לא כותבת כאן, כי אוי לעיניים שכך קוראות והאזניים כי תצלנה. כן, אפילו כאן בקהילת הבדס"מ הכה פתוחה ונאורה שלנו, אני יודעת שיש מספר סטיות שהשתיקה יפה להן.
את רוב הנטיות שלי מהזרם המרכזי גיליתי בגילאים מוקדמים, כמו רובנו כאן, והיום על שפע ההגדרות והמותר-אסור של הקהילה, אני כבר לא ממש זוכרת אם נהניתי מחלק מהדברים אז, או שפשוט רציתי לנסות אותם.
כאב, זה דווקא לא ממש הקטע שלי, אין בזה בדרך כלל הנאה עבורי.
אבל מה כן?
בגיל 16 גיליתי שגבר בעיני הוא הכי הכי סקסי, כשהוא לבוש בבגדי אישה ועוטה איפור.
במקרה גיליתי את זה בפורים, כשבן זוגי הגיע מחופש לאישה, יותר הפרשנות שלו לאישה - הזונה הכי סקנקית בצד השני של דרום תל אביב.
החברים חשבו שהוא קרוב לודאי האישה הכי מכוערת שהם ראו בחיים שלהם, אבל אני לא יכולתי להפסיק להעמיד לו כדי לראות איך הפיפון בולט לו מהמיני....
מה אני אעשה. סוטה.
גרגמל לא משחק אתי בדוקים האלה, אבל לפניו היו מספר לא מבוטל של ונילים חמדמדים שנהנו עד מאוד ללבוש את הבגדים שלי (שלא תרחיב לי את החצאית, שומע?!), לתת לי לאפר אותם, וסתם ללבוש שמלה להופעה או למועדון.
אגב, כולם קיבלו את אותה תגובה - אתה האישה הכי מכוערת שראיתי בחיים שלי, ולו רק בגלל שלהראות כמו אישה לא רק דורש מחשוף וחצאית. יש בזה לא מעט, וצריך גם תרגול.
למה אני כותבת את הפוסט הזה?
בגלל לינדה הולי. לינדה הולי היא קרוסדרסר שפרסמה כאן שרשור שהיא צריכה עזרה. באתר שבו היא מפרסמת, וכותבת יפה ומהקרביים, היא עוברת רצף התקפות מכוער ביותר, מאנשים ששיכים לאתר - כלומר קהילת ההומוסקסואלים/לסביות/טרנסג'נדרים וכיו"ב. אותי זה קצת הדהים לקרוא, ונכנסתי לקרוא את הטורים שלה (שלו? מה הניסוח הנכון כאן - גם לינדה לא ממש סגורה על זה) שגם עשו לי גורוגורו בבטן, וגם את התגובות, שחלקן ממש גרמו לי לגירוד עצבני באצבעות נוסח "הנה בא הפליק".
לא יודעת, אולי זה רק אני שמרגישה ככה? בכל מקרה, רציתי להביע תמיכה.
לא קל בחוף נודיסטים להסתובב עם בגד ים, פתאום כולם מסתכלים עליך ואתה מרגיש ערום.
במיוחד אם זה בגד ים של פין-אפ-גירל סטייל שנות החמישים.
בכל מקרה, פוסט חיזוק ללינדה, שאני לא מכירה ודרכינו כנראה לא הצטלבו, סתם כי אני מרגישה שאם ימנעו ממני גברים בלבוש נשים, עולמי יהיה דל הרבה יותר.
לפני 15 שנים. 3 בפברואר 2009 בשעה 10:55
