"מה הפנטזיה שלך פומיקי? אני רוצה שתגידי לי עכשיו שלוש פנטזיות שלא הגשמת עדיין."
בזמן האחרון יש לי תחושה שמכל הכיוונים פתאום רוצים לקבל פנטזיות פומיקי. מה פומיקי מפנטזת? מה רוצה להגשים? הפעם הוגדשה הסאה. השאלה לעיל, תסלחו לי מאוד, הגיעה מאבא שלי -לא-פחות-לא-יותר. לפחות הייתה לי ההגינות לא להסמיק.
מה אפשר להגיד לאבא? כי לדעתי הוא לא התכוון ל"אבא אני מפנטזת להיות קשורה בידיים לתקרה בזמן ששניים שלושה חבר'ה מפליקים לי" אני חושבת גם ש"אני חולמת על מסיבת סאדו-מאזו באירופה" לא היה עובר חלק. אני בכלל לא חושבת שהוא התכוון למשהו מהסוג הזה, הוא פשוט התכוון שבלי פנטזיות החיים לא זזים. אם אין מה להגשים, בשביל מה בכלל לקום בבוקר?
נזכרתי במורה לתנ"ך בכיתה שפעם בשיעור אמרה "לי כבר אין פנטזיות". רשמתי את המשפט במחברת ומאז ועד היום אני חושבת עליו. תוהה אם היא ויתרה או פשוט הגשימה.
אז ניסיתי לחשוב על פנטזיות שלי, אם יש לי בכלל עוד כאלה, ולא, אני לא מתכוונת לאמבטיה בחלב גמלים, פנטזיות כאלה כמו שלכולם יש, להפוך למנכ"ל, לכתוב ספר, לטוס לחלל, להיות כבאי. (עדיין חושבים על האמבט חלב?) מי אני רוצה להיות שאהיה גדולה? מה אני רוצה להיות?
אני לא צריכה לנחש, אני רושמת את הדברים האלה. הוצאתי את הרשימה וגיליתי שמה שלא הגשמתי, נראה לי עכשיו כמו מטלה ובכלל לא כמו פנטזיה. נשמע מתיש ולא כיף ופנטזיה, ידידיי הסוטים, צריכה קודם כל להיות כיף, אחרת היא לא פנטזיה בכלל, היא קניות בסופר. (פנטזיה לזמן אחר)
ומה ההבדל בין פנטזיה וחלום?
