אז עבור התחפושת, מייד אצתי רצתי למלכה M, אותה פגשתי לפני כמה שבועות בסטודיו שלה, כדי שתחווה דעה ותייעץ (כלומר, תודיע לי מה הולך לקרות).
M קיבלה אותי בסלונה, פרשתי בפניה את הפריטים ושטחתי בפניה את התלונות, וM מקשקשת אתי בקולה הנעים והרגוע, תוך כדי שהיא שולפת מספרי בד ענקיים, לוקחת את החצאית לתחפושת, ומתחילה לגזור....
גם ככה זאת תחפושת קצרה במיוחד, אבל M לא מרחמת. הלב צונח לי לתחתונים (בשביל מה לבשתי אותם בכלל, בשביל מה) כשעוד ועוד גזירי בד צונחים על הרצפה. לאט לאט אני מבינה שעם M אין חוכמות. אם יש לך, תנפנפי בזה, תפרגני לעצמך, ואם את חושבת שאין לך, M מוכנה להסביר לך יפה ובלי ויכוחים למה את טועה. אז אני מתפתלת באי נוחות מסוימת כשאני מבינה שהתחפושת הקטנטנה שלי הופכת לזעירה בידיה המיומנות, ונראה לי שהוד מלכותה גם נהנית לה שם ככה, לראות אותי מזיעה וחצי עירומה וצמרירית מקור, אז היא מורה לי להתלבש, ולהתפשט, ולהתלבש שוב, ובכל פעם גוזרת עוד טיפה, תופרת עוד פינה, דוקרת עוד סיכה, וכל הזמן הזה היא רגועה רגועה רגועה, מה שמפחיד עוד יותר.
בסופו של דבר נשבר לה ממני, מהבכיינות וההתפתלות, והיא נועצת בי מבט ארוך ארוך כזה שאי אפשר לברוח ממנו, ואני לא יודעת אם לצחוק או לבכות או לנשק אותה, ולא מצליחה להחזיר מבט חודר. היא בסוף משחררת אותי, לא לפני שהיא מסבירה לי בעדינות רבה, כזאת שיכולה לכאוב, למה אני הולכת להנות מאוד בפורים. וואללה, יש טעם בדבריה.
חוזרת הביתה קצת מותשת, קצת מאותגרת, קצת חוששת ועם המון אדרנלין. יש לי תחפושת לפורים, והיא גם יפה, גם מה שרציתי, גם יכולה להביא למאסרי.
אז כל מי שרוצה לראות אותי בתלבושת מיניאטורית החושפת טפח וגם טפחיים וגם עושה לי אחלה ציצים, שיגיע ב21 למסיבה של הקינק. וכל מי שרוצה תחפושת סקסית, מפרגנת לגוף הנשי ומהממת ביותר, שתאוץ לה למלכה M, אבל שתזדרז, פורים כבר ממש מעבר לפינה.
