לפני 11 שנים. 20 באפריל 2013 בשעה 20:19
אז אחרי שלקחתי אותו אליי הביתה, ואחרי שכל הלילה הוא גלגל ושיגל, ליקק וביתק, פירק והחזיר, סובב ומשך, לקח ונתן, ליחח, תיחח, שתל בי ומה לא, הרשיתי לעצמי את המחשבה הקטנה הזאת, שעליה כמובן עליי לעמוד מול כיתת יורים, שהילדים שלנו יהיו ממש יפים, וכנראה יהיה קשה מאוד ללדת אותם, אבל שחבל שהעיניים שלו כהות, כי שלי בהירות, וחבל שהילדים יצאו חומי עיניים, לא?
ונרדמתי אפופת זרע, יזע ודמעות, בתוך החיבוק.
בבוקר פתחתי את העיניים, והוא פתח את שלו, והשמש פגעה לו בזוית ככה ופתאום גיליתי שהעיניים שלו כחולות כחולות כהות.
ובאותו רגע הרגשתי שהיקום אוהב אותי במיוחד.
