כל כך הרבה פוסטים שהלכו ישר לטיוטה...אבל כאבים כאלה מול הטלוויזיה ראוי להם שיתפרקו, ואם לא בחדרי חדרים - אז בראש חוצות.
בוקר טוב,
אם לא אכפת לך, ואם אין לך משהו יותר טוב לעשות, ואם המיטה כבר ריקה והראש לא כזה כואב...אולי אכפת לך להכאיב לי כמה שעות? אולי תוכל להלום בי כך שהראש יפסיק לעבוד? אולי תוכל לדוש בי עד שאייבב ככלבה קטנה? אולי תוכל לספוג ממני את כל הכאבים המבלבלים האלה של הימים האחרונים, לבעוט בי כשאני למטה, אם לא אכפת לך?
אני מבטיחה, כדברי וולט ויטמן, לא להזכיר אהבה או מוות, אני מבטיחה להיות כלבה כלבבך, כלבבבך, אהיה טובה וצייתנית. אני מבטיחה לבכות ולקלל, ולשנוא (גם אותך אם צריך) ולבעוט, אבל ככה אתם אוהבים את זה, וככה אני צריכה את זה, כי אפל לי היום והשכל בתחת, ואני לא יודעת איפה אני, אז מוטב שאהיה בין כפותיך הסאדיסטיות, כמו נקודת ציון מיניאטורית, צמצם אותי לחוד של מחט, לאורי כדורי, כי כמו שאני מרגישה כרגע, תעשה לי טובה ענקית.
