פומיקי פה, פומיקי שם

פחות מ40 דקות לתחילת הדייט הראשון, ולפני בקבוק הבירה השני מתוך ארבעה שנקנו, הוא רוכן פתאום לנשק אותי. אני נבהלת לרגע ונרתעת. הוא לא מוותר ומנסה למשוך את הפנים שלי למעלה, אל השפתיים שלו. אני מתחלחלת ומורידה ראש למטה, השפתיים שלו פוגשות שיער.

"מה?" הוא שואל נעלב. "מוקדם לי מדיי" אני מסבירה, אבל לא מתנצלת. "רק הכרנו, סבלנות". נראה שהוא בסדר עם זה, נשען לרגע אחורנית, אבל ברגע הבא שהשיחה חוזרת לעצמה ונוצר קשר עין - הוא רוכן שוב. הפעם הוא מהיר ממני ואני מספיקה רק להסיט את פניי כך שפיו גולש על לחיי הימנית. "למה אתה לוחץ?" אני שואלת, אני לא לוחץ, הוא עונה לי בעוד הוא מנסה לאחוז בי ולמשוך אותי אליו, "אני לא לוחץ אני מושך" הוא מתבדח, אבל אותי זה כלל לא מצחיק.

אני קמה בקפיצה ממקומי. הוא צוחק "מה את בורחת? זאת רק נשיקה קטנה"

"אבל אמרתי לך שמוקדם לי מדיי, נכון? למה אתה גורם לי להרגיש לא בנוח?"

"אני לא רוצה לגרום לך להרגיש לא בנוח, את רוצה שאני אלך?" אני לא עונה. אני שונאת את הקטעים האלה. ש-ו-נ-א-ת!!

*****

כבר בשיחת טלפון הראשונה שלנו הוא נשמע נלהב, בצ'אט הוא כבר מצהיר על אהבתו. אחרי חמש דקות לתוך הדייט מתלוצץ על שיעבור לגור איתי. אני מבינה שהוא נלהב, וזה נעים לי, אבל לי לוקח יותר זמן לדברים האלה, בייחוד כשהצד השני רציני ומתחייב. אני שוקלת טוב טוב את הצעדים שלי, פחדנית וסגורה ולא מתמסרת, אבל גם לרוב ראויה לאהבה גדולה וטובה - לכן בררנית. 

לפעמים גבר יכול לגרום לי להרגיש שלו תוך יומיים, ולפעמים לא, אבל זה לא אומר שאם לא הייתי שלך מייד כבר לא אהיה שלך. אני זקוקה לזמן. לאוויר, לקצב. לפעמים גברים יכולים להטריף את דעתי בחוסר הסבלנות שלהם, ובייחוד בפאסיב-אגרסיב, העלבון המזויף הזה כשמשהו לא הולך כמו שרוצים. גרגמל סיפר פעם לאיזה סקוטי שבשביל להשיג אותי לא צריך להיות צייד ולא מלקט, צריך להיות דייג. זורקים את החכה למים במקום טוב, בולט, פיתיון שמנמן ומנצנץ, ומחכים בסבלנות. אני שונאת להיות עם הגב לקיר, ומתמרדת.

*****

אני ניגשת לדלת ופותחת אותה לרווחה. "אני חושבת שכדאי שתלך. אני עיפה ולא נוח לי" אני אומרת, והלב שלי מפרפר בפחד. מה אם הוא יסרב ללכת? החיבה שלי לגברים גדולים עומדת לנשוך אותי בישבן. אבל הוא נעמד וניגש אל הדלת, ממורמר. הוא נשען עליה וחוסם אותה בגופו, ורוכן שוב על מנת לקבל נשיקה. אני מתעצבנת וממש הודפת אותו החוצה וטורקת את הדלת אחריו. 

 וזמן רב ייקח עד שאצא שוב.