פומיקי פה, פומיקי שם

"אז מה, שאני אעשה לך מנוי זהב?"

אני לא יודעת למה הוא שאל את זה, אבל עניתי יאללה, אמר ועשה. מדהים. לא הרגשתי כזאת פופולרית מאז שכלובי פתח לכולם מנויי זהב ב2006 לערך. בתמורה אמרתי שאכתוב פוסט הלל. אמר לי "דחפי את הפוסט הלל שלך, לא רוצה שתעשי לי טובות" (לא באמת) אז במקום, להלן חמש סיבות מדוע בלוג בכלוב מעלה את סיכוייו של הזכר המצוי לזיין בכלוב:

1. אתה יודע לכתוב? כבר אתה ליגה יחסית לרוב פה.

2. אתה מספר על עצמך? אתה פחות או יותר הראשון. כמה נחמד לשמוע קצת על מישהו לפני שורה של שאלות שלרובן משעמם לענות ולא מובילות לשום פואנטה.

3. אתה מציג את עצמך באופן פומבי במרחב הוירטואלי. אולי לא טוב במיוחד, אולי עילג, אבל קיים. אפשר לקוות שאין לך חמש מאות ניקים, ולפחות עם הניק של הבלוג אתה מסתובב באופן עקבי. אפשר למצוא אותך שם ולהגיע אליך דרכו. אם אתה גם מעדכן מדיי פעם, אפשר לדעת מה העניינים בלי לדפוק לך על הדלת. יותר טוב מסתם ניק ללא פרופיל.

4. יש לך דעות? כבר התקדמנו.

5. יש סיכוי שיום אחד תכתוב עליי. ז'תומרת, אם לא פתחת את הבלוג לכבודי מלכתחילה. ואז יש סיכוי שאולי אדע משהו לגבי מה אתה מרגיש.

תודה על המנוי זהב. לא שאני יודעת מה עושים איתו.