האמת היא, שאני פשוט מותשת. אני כבר לא בת 20, אז יכולתי לג'נגל בין שלושה גברים במקביל בלי למצמץ. היום, מה לעשות, שניים מספיקים לי מסתבר. מה-זה מספיקים, מתישים.
בשבועות האחרונים אני מוצאת את עצמי משוגלת מכל הכיוונים בכל שעה של היום, ובלי להתבייש. זה כל כך מבלבל באיזה שהוא שלב, לזכור מי גמר וכמה, מתי ואיך. אני די בטוחה שאם נאיר באולטרה סגול על המצעים שלי הם ייראו כמו ציור של ג'קסון פולוק.
זה לא שתכננתי את זה, באמת שלא. נדלקתי. או כמו שאומרות החברות "נפתחה לי הצ'אקרה", אבל למה גם הרגליים?? זה התחיל בתור סיפור פשוט סה"כ. בחור אחד, נחמד, שרמנטי, מלא טוב-לב ועיניים ירוקות. הוא קרא לי גורג'ס ולקח אותי לאכול, ותמיד הקפיד שאגמור לפחות פעם אחת לפני החדירה. הוא קיבל את שני וחמישי ולילות שבת פעם בשבועיים, ולאט לאט השאיר מברשת שיניים, ומטען, ומכתבי אהבה בתיבה.
פתאום באמצע הגיע בחור שני. נסחפתי. זה היה חזק ממני, באמת. גם הוא טוב לב ושרמנטי, נשמה סובלת קצת כמוני וקצת לא, הוא בישל לי מטעמים במטבח שלי והרים אותי על הדלפק ומרח אותי בזרע ובמיצים של עצמי ותפס לי בשיער ואמר לי שהוא אוהב אותי. הוא קיבל את שישי בערב אחרי האוכל ואת שבת בבוקר עד הצהריים, ואת שלישי, את הבקרים והצהריים, ואת החגים ומברשת שיניים גם, בשביל השיווין.
פתאום זה העלה הילוך. פתאום מצאתי את עצמי מיישרת מצעים בלי שום טעם להחליף, שוכחת מי ראה אותי באיזה בגד, מחליפה מברשת שיניים אחת באחרת וחוזר חלילה, ישנה עם אחד וחולמת על האחר, ולהיפך. אני אוהבת את שניהם, באמת אוהבת. הם כאלה חמודים, כל אחד בדרכו. אחד משמיע לי בלוז ומספר לי סיפורים על העתיד, השני שם מערכונים וסטנד אפ, עושה לי חיקויים ומספר לי על העבר. שניהם מכינים לי לאכול, כל אחד בדרכו, שניהם מעלים לי את האגו במחמאות, כל אחד בדרכו, את שניהם אני מתה לראות, מדיי פעם, עד שהעייפות בועטת לי בפרצוף.
אני גמורה. באמת. כמה כבר אפשר לגמור? כמה אוכל? כמה פינוקים? לילה אחד עיניים ירוקות מלטף אותי שעתיים במיטה כשאני מתנמנמת בשקע כתפו הלבנה. בבוקר הוא יורד לי אבל אני לא מרוכזת ולא מצליחה לגמור. אחרי שעתיים עיניים כחולות כבר מעליי מלפניי ומתחתיי אחת שתיים שלוש, אני גומרת כמעט מייד - כי מישהו אחר כבר עבד עליי מקודם. אני מתגלגלת ונרדמת שוב בשקע הכתף השחומה וכשאני מתעוררת אין לי מושג עם מי אני כבר. מדיי פעם הם מבלבלים אותי עוד יותר. זה מתגלח, השני מגיע עם זיפים, אני צריכה את כל חושיי החדים לזכור מי אמר לי מה ומתי, מי רגיש בכפות הרגליים כי האחים שלו היו מדגדגים אותו כשהיה קטן ומי רגיש בצידי הבטן והוא בכלל אח בכור מגונן.
הם יודעים אחד על השני, משהו מעורפל כזה. מאפרה עם פירורי אפר בכיור, נרות ארומטיים שהוזזו מצד אחד לשני, סימני נשיכה. אני לא משקרת. הם לא שואלים. אף אחד לא רוצה לפנות את מקומו, כל עוד הוא חם, כל עוד יש לו את הפינה שלו במיטה. יש בי חשק עז לערבב אותם ביחד, לראות איך יתאימו קצב ביניהם. תמיד רציתי שני גברים במיטה, רק בפנטזיה שלי זה לא כזה מתיש, בחיי.
העולם שלנו לא הוגן, אבל אני עושה את כל מה שאני יכולה (תמיד) כדי לתרום לשיוויון בין המינים. לא לקנא בי, אני כל כך עייפה, הולכת לישון ולא רוצה לא אורגזמות ולא חלומות, רק לישון.
*חבל שאין גרסה נשית לשיר המעולה הזה
