לפני חודשיים. 2 בפברואר 2024 בשעה 20:07
קניתי סניקרס חדשות השבוע
כשהוצאתי אותן מהקופסה לנעול אותן בפעם הראשונה הרחתי אותן והריח שלהן היה לי כ"כ מוכר, ברמה שזה זרק אותי אחורה שנים והרטיב אותי בשניה.
לקח לי בדיוק דקה לחבר את הריח לזיכרון
זה היה הריח של הנעליים שלו,
הוא היה מושיב אותי על הרצפה ליד הנעליים שלו ולא נותן לי לעשות כלום, נשאר לי רק לנשום את הריח הזה תוך כדי שאני צוללת במחשבות על מה הוא יעשה לי עוד רגע. זה הרגע הכי טוב בעולם, שאני יודעת שהטוב עוד לפני, רק להתאפק ולהיות בשקט עד שהוא יחליט.
כל כך הרבה שנים עברו, אפילו הפנים שלו מטושטשות בראש שלי.. אבל הריח, אלוהים הריח.
