אני אוהבת תחתונים חמודים. קטנים, צבעוניים, מנוקדים, עם לבבות. לבחור תחתונים בחנות, זו חווית הקניות האהובה עלי. הריח החדש והנעים הזה של הבדים הדקיקים והכמעט מיותרים שאני קונה לעצמי כל פעם שעצוב או שמח או כשמתחשק לי להסתכל על עצמי יותר במראה.
הם לא נשארים מתוקים להרבה זמן, גורלם תמיד להיקרע או להתלכלך ואפילו אלף כביסות לא מצליחות להחזיר אותם לדבר התמים והמנחם שהם היו בהתחלה. לכן אני אוהבת לנצל את התחושה הזו לפחות בפעם הראשונה שאני לובשת אותם.
אז התקלחתי ולבשתי את הזוג החדש, יש לו תחרה ורודה שאם מסתכלים לתוכה ממש ממש טוב רואים צורות של אננסים. אני נמסה מזה🍍
ועל אף שהבטחתי לעצמי שאני לא מצלמת תמונות כאלה בנייד, שאני צריכה להיות אחראית ורצינית, החלטתי שאני שולחת לו תמונה שלי בתחתוני האננס.
כנראה שמישהו שם שומר עלי, כי המצלמה בנייד החליטה להפסיק לפעול, על אף שכיביתי והדלקתי וניסיתי לשנות את ההגדרות.
באסה לי, באסה לו, באסה לתחתונים החדשים שלי שלא זוכים לזמן במה.
אין ברירה, אני נאלצת לקנות עוד זוג חדש ליום חדש.
