צוענייה

הצורך להכאיב
הצורך לכאוב
להשקיט את העבר ולקבל את ההווה השבור, הפרוץ, הקרוע והמפחיד.
לזכות בדקות של אושר,
זמנים של אהבה חומלת שעוטפת את הצורך הבסיסי שלך ושלי.
תשומת לב שבאה תוך כדי הקשבה ושיתוף.

להודות בכאב ולפעמים קצת בבושה, שמה שרוצה/ צריכה, מחייבת חציית קו אדום, מתיחת גבולות שקבעתי לעצמי מיום עמידתי על דעתי.

הכמיהה לאהבה , עד כמה רחוק אלך ואסתכן עבורה.
כמה הנחות ותירוצים..
בעד ונגד..
כמה ארוויח או אפסיד..

חייבת להרגיש קצה בכדי להעריך עוצמה ולהתאוות לעוד.

נוח זה על הכורסא בסלון,
נוח זה נעים

ורך

ורגיל

ונפלא

ובטוח.

ואולי יותר חשוב מהכל?..

"מצב בו האושר שלך כרוך באושרו של אחר.

רצון לשמור את העוגיה האחרונה בקופסא,

הפרק האחרון בסדרה והרגע האחרון ביום, כדי לחלוק אותם יחד.

כשהיד שלך אוחזת בשלי והלב שלי יודע: הגעתי הביתה."

כל השאר - הסחות דעת.

🌻